המגזין | מאמרים – אבטחה

קווי ההגנה חייבים להיות רבים ומגוונים. למרות שכולם ניתנים לפריצה במוקדם או במאוחר - כולם גם קונים לנו זמן יקר שבו דקות בודדות יכולות להיות מצילות חיים.

מסמך זה מבקש להציג תבנית מומלצת לגיבוש נוהל האבטחה היישובית בחירום, בתרחיש תקיפה, אך יש להשלימה בהתאם לניתוח המאפיינים הייחודיים של כל יישוב ויישוב.

מאמר זה מציג את השיקולים המומלצים בתהליך בחירת אקדח לנשיאה אישית.

מקרה ההשבתה של אלפי הטיסות היוצאות בארצות הברית הוא תזכורת אקטואלית, קיצונית ונוקבת אודות התלות המתגברת, בואכה טוטאלית, שלנו, הן כבני אדם והן כארגונים, בטכנולוגיה.

האבולוציה הטכנולוגית בתחום האבטחה מזמנת למנהלי הביטחון ארגז כלים חדשני יותר, מתקדם יותר ואפקטיבי יותר, אבל במקביל גם מאתגר יותר במישור המשפטי.

אזרחים חמושים במרחב הציבורי - מיליציה אזרחית מסוכנת או מכפיל כוח מבורך?

ככל שרשת הביטחון גדולה ומורכבת יותר, כך גם החשיפה שלה גבוהה יותר. יותר מצלמות, יותר גלאים, יותר תוכנות וכד', שווה יותר נקודות קצה, יותר ממשקים, יותר ספקים וכד', שווה יותר פרצות פוטנציאליות. 

המתח התמידי וההתנגשות החוזרת בין הביטחון לבין הפרטיות הם מובנים, ומנהל הביטחון מחויב להתנהל במסגרתם נכון, ולפי חוק.

המחדל הוא כבר בתהליך, לפני שהוא בתוצר. המחדל הוא בחוסר ההבנה שהשינוי ברגולציה הוא בהכרח גם שינוי בקונספט האבטחה, וכפי ששינוי ברגולציה מחייב הובלה או לפחות השתתפות של מומחים בתחומם, כך גם במקרה של שינוי בקונספט האבטחה.

איום הפרוטקשן הוא צל שחור ומחניק, מרחף בהתמדה וברוב המקרים אף נוחת וגובה מחירים - או תשלום דמי חסות או נזקים כבדים.

במציאות המשתנה, מה שהיה נכון ומספיק אתמול, ספק גדול אם יהיה כזה גם היום. כאמור, בתחום הביטחון, גמישות וסתגלנות הן הכרח. להבדיל, סטגנציה מחשבתית היא פצצת זמן מתקתקת.

כלים טכנולוגיים באבטחה קיימים היום בקשת רחבה ומגוונת של יישומים ומחירים, רובם מוצרי מדף, והשימוש בהם הפך להיות זמין, נוח וזול.

מאמר שני בסדרה 'האויב מבפנים', אשר מניח לרשות הגורמים הרלוונטיים בארגונים שורה של הגנות מומלצות אותן ניתן ליישם נגד איום זה.

ההמון, הקהל, תהיה הכמות אשר תהיה, מאות או אלפים, חייב להיות מנוהל כדי לקיים את אירוע המוני בהתאם לתוכניות המוקדמות.

מנהל הביטחון בארגון הוא דמות מובילה בתחומה. למרות זאת, בשגרה, לרוב הוא דמות שקופה. אחריות בתחום החירום פותחת בפניו הזדמנות למצב מחדש את מקומו בארגון.

מנהלי הביטחון אשר מחזיקים באחריות המלאה בתחומם, חייבים להכיר ולהתייחס גם לאיום הסייבר, בדומה למחויבות שלהם כלפי איומים מוכרים כגון מחבל מתאבד או מפר סדר ציבורי.

תרחיש התפרצות מגפה אשר בשגרה נדחק ונזנח בתחתית הרשומות, הצליח בתוך ימים ספורים להתבסס בראש הרשימה. תרחיש נדחק ונזנח דומה, הן בהתייחסות והן בחוסר המוכנות המוקדמת של הגופים הרלוונטיים, הוא תקרית חומרים מסוכנים.

האסוציאציה הראשונה למונח 'אויב' תהיה 'מחבל'. דמות של תוקף חסר שם וחסר פנים. אויב מבחוץ. אבל, קיים גם אויב פוטנציאלי אשר מקבל התייחסות פחותה, בטווח שבין מינימלית לבין אפסית - האויב מבפנים.

הכשרה בסיסית אחידה היא המינימום הנדרש, אבל ניתן ורצוי לחזק אותה בהדרכות ובתרגולים. יש לראות במאבטחים חומר גלם אותו ניתן ורצוי להשחיז לפי צורך.

הרתעה היא השפה הבלתי מילולית איתה הגוף המאובטח מתקשר 'אמירה' ברורה, אסרטיבית ונחושה כלפי היריב הפוטנציאלי, ובכך מזהיר אותו פן יראה בו מטרה לתקיפה.

מאמר זה הוא השני בסדרה אודות ארגז הכלים של מנהלי הביטחון בתהליך ניהול הסיכונים בגוף מאובטח.

ניתוח ההחלטה לסגור את התיק הפלילי נגד מאבטח נמל אשדוד, בגין אירוע הירי במהלכו נהרגה מרינה ראטוש ז"ל. המאמר באדיבות 'הפורום לביטחון ואבטחה'.

מבחינת הארגון, החוליות החלשות ביותר בשרשרת האספקה הן הפרצות החושפות אותו לאיומים. מבחינת התוקף, הוא רק צריך לזהות את אחת מהן ולנצל אותה.