תחום החירום תחת מנהל הביטחון

תחום החירום תחת מנהל הביטחון

 

הקדמה

תחום החירום, בצל הקורונה, זוכה לחשיפה, להתייחסות ולהכרה במינונים גבוהים וחריגים.

נכון, הקורונה יצרה מצב חירום מתמשך ברמה הגלובלית, במובנים רבים חסר תקדים, אשר מחייב תפקוד תחת מציאות חדשה ובלתי שגרתית, אבל נדמה שנדרש היה תרחיש קיצון כזה כדי לתת את המקום הראוי לתחום החירום ברמה המדינתית והארגונית.

ישראל היא מדינה אשר חיה בשגרה של מצב חירום תמידי, בייחוד בזירה הביטחונית. תמונות של בתי קפה מלאים בזמן שרקטות מפלחות את השמיים הן שגרה, והחוסן הלאומי של תושביה הוא גבוה, אולי אפילו מידי. במקרים רבים, החוסן הלאומי גובל באדישות ובשאננות, גם לקראת תרחישים פוטנציאליים שיש בהם כדי לגרום לטלטלות ולנזקים כבדים.

והנה, בצל קורונה אשר יצרה תחילה מצב חירום בזירה הרפואית, בתי הקפה סגורים ואיתם גם רוב המשק בגין החשש מהדבקה המונית ואיבוד שליטה. החוסן הלאומי בזירות הכלכלית והחברתית סופג שורה של מהלומות, נשחק ומט ליפול. ונכון להיום, אחריתו מי ישורנו?

תחום החירום תחת מנהל הביטחון

ארגונים רבים אשר היו תחת תחושה של יציבות וחסינות רק חודשים אחדים טרם התפרצות נגיף הקורונה, חווים מאז טלטלות ונזקים כבדים, מתנדנדים לפני קריסה אפשרית. רק היום, תחת אש, הם מפנימים את הצורך בפיתוח מנגנון פנימי אפקטיבי אשר יבטיח את המשך הרציפות התפקודית גם במצב חירום כגון זה.

בנסיבות הללו, המהלך המתבקש הוא מינוי מנהל הביטחון גם לתפקיד מנהל החירום.

ראשית, מנהל הביטחון הוא הדמות הראשונה אליה פונים בתרחישים בהם נדרשת הגנה מפני איומים. מצב חירום הוא איום נגד הארגון.

שנית, תחום הביטחון הוא תחום רוחבי, חוצה ארגון. פריסה זו מתחזקת נוכחות, ממשקים ונגישות של מנהל הביטחון בכלל הנקודות הרלוונטיות (תפקידים, מחלקות וכד'). במצב חירום, המסגרת הזו היא קריטית.

שלישית, מנהל הביטחון מחזיק משאבים רבים אשר יכולים להיות רלוונטיים בהתמודדות מול מצבי חירום, לרבות צוות אבטחה וארגז כלים אשר לרוב זמינים 24/7. במצב חירום, צוות האבטחה יהיה לרוב כוח התגובה, הן הראשונית והן המתמשכת. לפיכך, יש לשלב בתוכניות האבטחה גם את תוכניות החירום, להכשיר את הצוות ולתרגל אותו בהתאם.

ראוי לציין, בארגונים רבים מנהל הביטחון כן מחזיק באחריות גם בתחום החירום. אבל, ויש אבל, הסמכות והמשאבים הנלווים לכך הם קטנים ומוגבלים ביחס לנדרש בהתמודדות מול תרחישי האיום. בניהול הסיכונים, הארגון נוטה לספק פתרונות לשגרה ולהזניח את החירום. לפיכך, מהלך של מינוי מנהל חירום מחייב גם הקצאה של סמכות ומשאבים בהתאם, בשגרה לקראת חירום.

בהמשך לכך ובמקרה הצורך, מנהל הביטחון צריך להיות בצד היוזם של המהלך. לבקש את התפקיד, לצד האחריות, הסמכות והמשאבים. התכולה השלמה אשר תבטיח הכנה מיטבית.

אגב, בתקופה זו, נוכח המשבר ונוכח הנזקים הכלכליים הכבדים, ארגונים רבים נאלצים לחשב מסלול מחדש, לרבות בחינה ושינוי המבנה הארגוני וקיצוצים בכל הדרגים, כולל הדרג הניהולי. גם מנהלי ביטחון ספגו קיצוצי נפח משרה וקיצוצי שכר, הוצאה לחל"ת או פיטורים. מאידך, במקרים בהם תחום החירום יהיה תחת אחריותם הישירה, הצורך בהם בתקופות כאלה יהיה קריטי ואף קיומי.

בנוסף, במסגרת החשיבה אודות 'היום שאחרי', מנהל הביטחון מחויב לבנות תוכניות חדשות, מקיפות יותר וחסכוניות יותר. הכשרה של כוח האבטחה גם בתחום החירום, לפחות ברמת מתן תגובה ראשונית, והתאמה של הנהלים והכלים קיימים, יהיו דרך לצמצם תקנים ולחסוך הוצאות.

יסודות בניהול מצבי חירום

הקורונה והגבלותיה יהיו איתנו לפחות בחודשים הקרובים, אבל במוקדם או במאוחר הסיכון הזה יפחת. למרות זאת, תרחישי החירום הם רבים, מגוונים, ויהיו איתנו תמיד. חובה להתכונן אליהם בהתאם.

בניסיון להניח תשתית בסיסית בתחום זה, אבקש לסיים מאמר זה בסקירה קצרה של יסודות בניהול מצבי חירום, מהם ניתן יהיה לגזור את התוכניות והמשימות.

אנריקו קרנטלי, סוציולוג, חלוץ ומומחה בתחום מחקר האסונות, קיים מחקר מקיף ורב שנים אשר הציג את היסודות החשובים ביותר בניהול אסונות, בדומה למצבי חירום.

  • הבחנה בין הצרכים והדרישות הנגזרים מהגורם (מצב החירום) לבין הנגזרים מהתגובה. במקרים רבים, גם לתגובה ישנן תוצאות והשלכות וגם איתן יש להתמודד בזמן אמת. לפיכך, יש לגבש תוכנית אסטרטגית לצד שורה של חלופות טקטיות פוטנציאליות, בהתאם לתרחישים השונים.
  • תוכניות מגירה – הכנה ויישום במקרה הצורך. כאמור, תרחישי החירום הם רבים ומגוונים ולפיכך יש להתייחס אליהם מראש בהתאמות נדרשות.
  • משאבים – הקצאה נכונה ואפקטיבית של משאבים כגון כוח אדם, טכנולוגיה, תקציב וכו'.
  • תהליך קבלת החלטות מובנה, מסודר ואפקטיבי.
  • כוחות ומשימות – שיבוץ נכון ואפקטיבי של כוחות ומשימות, תוך האצלת סמכויות.
  • תקשורת פנימית – ניתוב אינפורמציה לפי צורך לגורמים הרלוונטיים.
  • תיאום – תיאום בין כלל הגורמים והכוחות הרלוונטיים, לרבות שילוב מהיר של גורמים מתהווים אשר מצטרפים אל הגורמים הקיימים.
  • הסברה – הזרמה מושכלת של אינפורמציה דרך תקשורת המונים.
  • מרכז שליטה או חפ"ק – ניהול נכון ואפקטיבי של גורם אחד אשר יקבל, ירכז וינתב את האינפורמציה לגורם הפיקודי.
סיכום

מנהל הביטחון בארגון הוא דמות מובילה בתחומה. למרות זאת, בשגרה, לרוב הוא דמות שקופה. אחריות בתחום החירום פותחת בפניו הזדמנות למצב מחדש את מקומו בארגון. לתפיסתי, מנהלי הביטחון בארגונים צריכים לראות במציאות הנוכחית הזדמנות פז להגדיל את נפח התפקיד, להרחיב את מוטות השליטה ולבסס פוזיציה חזקה יותר. הקורונה היא תרחיש קיצון זמני בלבד, אבל יש בו כדי להתוות מציאות חדשה ביום שאחרי.

 


 

משוב
00
תגובה
  1. קראתי בסיפוק רב את המאמר והוא מאוד מעניין. יחד עם זאת, לדעתי יש מקום לפרט את מצבי החירום אליהם התכוון כותב המאמר שבהם מנהל הביטחון לא התעסק עד עכשיו והם באים כתוספת על תפקידו בתחום הביטחון.

תגובה חדשה