fbpx

מודלים בניהול אירועים המוניים

ניהול אבטחה באירועים המוניים

 

לאורך ההיסטוריה חווינו אסונות רבים אשר התרחשו במהלך התאספויות המוניות. אירועים רבים אשר הסתיימו באסון, לרבות עשרות ומאות הרוגים, נזקים כבדים לרכוש, למוניטין וכו'. האסונות הללו נגרמו משלל סיבות: ביטחוניות, בטיחותיות ואף כוחות טבע.

בעשורים האחרונים אסונות רבים תועדו וסוקרו בהרחבה ולנו מזדמנת האפשרות לקיים תחקירים יסודיים ואיכותיים, להפיק לקחים ומסקנות ובכך ללמוד איך ניתן לצמצם את הישנותם בעתיד.

לצורך ההמחשה של פוטנציאל הנזק באסון אשר מתרחש באירוע המוני, נזכיר את אסון הילסבורו (שפילד, אנגליה). אחד האסונות המפורסמים, הטרגיים והטראומטיים ביותר. בתאריך 15.04.89, במהלך משחק חצי הגמר של הגביע האנגלי בכדורגל, בין נוטינגהאם פורסט לבין ליברפול. הלחצים והעומסים בשערי האיצטדיון היו כבדים וקטלניים. 96 הרוגים ו-766 פצועים.

ישנן דוגמאות רבות נוספות, ומחקר של פרופסור סטיל קית' (Still Keith) מציג לגביהן מכנה משותף מובהק: מרבית התחקירים מלמדים שאחוז גבוה מהאסונות התרחשו בשל תקלות או שגיאות בשלב התכנון או בשלב הניהול.

אחת הדרכים הבסיסיות להתכונן לאירועים המוניים היא להכיר, להיצמד וליישם את החוקים וההנחיות בתחום הביטחון והבטיחות. לצד זאת, מומלץ להיעזר במודלים שונים אשר מבקשים לסמן ולנתח מראש את הסכנות הפוטנציאליות ובהתאם לייצר פתרונות מוקדמים אשר יתנו להן מענה הולם. ניתוח ריאליסטי וביקורתי של האירוע יכול לצמצם באחוזים רבים את התרחשותו של אסון.

מודל ניתוח הסיכונים

אחד המודלים המוכרים והנפוצים בישראל ומחוצה לה הוא מודל ניתוח הסיכונים. מודל זה משקלל את הסבירות להתרחשות האירוע (ביטחוני או בטיחותי) כפול פוטנציאל הנזק אשר יגרם במקרה של התרחשותו. התוצאה היא רמת הסיכון.

לרוב, מדרגים כל משתנה במשוואה (סבירות ופוטנציאל נזק) בסולם של 5-1, ובכך רמות הסיכון האפשריות הן בין 1 ל-25. בהתאם לרמות הסיכונים ולמדרג ביניהם, מקצים ומחלקים את המשאבים לצורך ההתמודדות איתם.

כאמור, מודל זה מוכר ונפוץ, אבל יש לו חולשות אחדות שיש להתייחס אליהן. ראשית, המודל הוא סובייקטיבי. דירוג הסיכונים הוא פרסונלי וסובייקטיבי, וכך גם יהיו התוצאות. מנהל ביטחון אחד יראה בסבירות התרחשות אירוע מסוים גבוהה, ומנהל ביטחון אחר יראה סבירות בינונית או נמוכה. בכל אירוע, לאותם סיכונים, מנהלי ביטחון שונים יקבלו תוצאות שונות. שנית, המודל כללי מידי ובמקרים רבים מתחשב במידה נמוכה בלבד במשתנים שקשורים במקום, בזמן, בקהל ובבלת"מים.

לפיכך, מומלץ להשתמש גם במודלים נוספים:

מודל DIM-ICE

אחד המודלים הנפוצים בתחום ניהול הקהל. המודל מחלק את האירוע לשלושה שלבים מרכזיים, ולשלושה היבטים מרכזיים:

כניסה (Ingress) – השלב בו הקהל מתכנס ונכנס למתחם

מהלך האירוע (Circulation) – השלב בו הקהל בתוך המתחם

יציאה (Egress) – השלב בו הקהל יוצא מהמתחם

אזורים אלה נבחנים בשלושה היבטים שונים:

תכנון השטח (Design) – היבט תכנון שטח המתחם לאזורים, זאת לצורך צמצום סיכונים כגון צפיפות גבוהה או תאונות בטיחות.

מידע (Information) – היבט שיתוף האינפורמציה הרלוונטית לקהל, לפני האירוע ובמהלכו.

ניהול (Management) – היבט ניהול האירוע בהתאם לתוכנית המוקדמת ולהתפתחויות בשטח.

כל שלב נבחן ומנותח בכל היבט בנפרד. באירועים מורכבים אף מוסיפים חלוקה לפי אזורים.

הממצאים מוצגים בטבלה אשר מייצרת תמונת מצב כללית אך ברורה, והם נצבעים לפי המשך הטיפול הנדרש מאיתנו. ירוק לתקין, כתום לדרוש שיפור ואדום לסכנה מיידית שדורשת טיפול מיידי.

מודל RAMP

דרכי גישה (Routes) – דרכי הגישה של הקהל, כניסה ויציאה, לרבות הכבישים והשבילים, מיקום החניונים ותחנות התחבורה הציבורית, וכו'. ניתוח דרכי הגישה מקנה אפשרות להבין באיזה תזמון יהיה קהל רב בנקודות מסוימות ותתקיים צפיפות גבוהה, וכך לתכנן ולווסת את הכניסות והיציאות בהתאם.

אזורים (Areas) – חלוקה של האזורים הרלוונטיים במתחם האירוע, לרבות ישיבה, עמידה, המתנה, תנועה וכד'. חלוקה זו מאפשרת להבין מהם האזורים המנוצלים היטב ואילו פחות, ולתכנן אותם בהתאם. בשלב זה ניתן להבין מהי כמות הקהל המקסימלית ואם ניתן למכור יותר כרטיסים, היכן כדאי למקם את המסכים כדי שקווי הצפייה בהם יהיו נגישים לקהל במקסימום מקומות, היכן כדאי להציב דוכני מכירה למיניהם, תאי שירותים וכד'. לפי חלוקה זו גם יוצבו המאבטחים, הסדרנים, הדיילים וכו'.

תנועה (Movements) – זמני הכניסה והיציאה של הקהל, לרבות הקצב בו המקום ישלים את התפוסה בו, באיזה שלב ותזמון הקהל יהיה באזור כזה או אחר וכו'. לצורך ההמחשה, יש להתחשב בקהל שמקדים (נניח אוהדים שמתכנסים בפאבים מחוץ לאיצטדיון), בתחבורה ציבורית שמאחרת ומחייבת השארה של סדרנים ומאבטחים בכניסות וכד'.

פרופיל הקהל (Profile) – ההיכרות המוקדמת שלנו את אופי והתנהלות הקהל, לרבות מגדר, גיל, סוג האירוע, היסטוריה רלוונטית וכו'. ברור שהקהל בקונצרט מוזיקה קלאסית בהיכל התרבות יהיה שונה מהקהל במשחק כדורגל באיצטדיון טדי, ובהתאם תוכנית האבטחה והבטיחות הנדרשת.

שילוב ההיבטים הללו מאפשר לנתח ולתכנן היטב את ניהול האירוע – כיצד הקהל צפוי להתנהג, באילו אזורים תהיה צפיפות כזו או אחרת בשלב כזה או אחר, כיצד תתנהל התנועה בין האזורים וכו'. בהתאם, נסמן את הנקודות בהם ישנו פוטנציאל סיכון ונתייחס אליהן.

סיכום

ישנם מודלים רבים נוספים בתחום ניהול האירועים ההמוניים וניהול הקהל, כגון מודלים שמתמקדים במיפוי צפיפות, בניהול תורים, במצבי חירום וכו'. המודלים הרבים מלמדים אודות המורכבות המיוחדת של ניהול אירועים המוניים, ואת הצורך להתייחס אליה בהתאם.

אנו מחויבים להתחיל בתכנון אירוע המוני מוקדם ככל הניתן, בטח כזה אשר מתקיים לראשונה, לבחון ולנתח את הממצאים ואת הסיכונים בהתאם למודלים הרלוונטיים, ובכך לאפשר קיום אירוע בו הקהל נהנה מביטחון, בטיחות ושירות (S.S.S) מצד המארגנים.

"By failing to prepare, you are preparing to fail"

Benjamin Franklin


 

חומרים נוספים מאת עופר גרינבוים בנושא ניהול אירועים המוניים:

משוב
130

תגובה חדשה