נוהל אבטחה יישובית בחירום – תרחיש תקיפה

מטרה

גיבוש נוהל אחיד לניהול האבטחה היישובית בחירום, בתרחיש תקיפה, אשר תספק תגובה ראשונית, ובמקרה הצורך גם מתמשכת, תוך שימוש מוגדר, מהיר ואופטימלי בתשומות האבטחה שברשותה.

הנחת היסוד היא שבפרוץ מצב חירום בתרחיש תקיפה, בו נשקפת סכנה מוחשית ומיידית ליישוב ולתושביו, כוח האבטחה היישובי יהיה כוח התגובה הראשון, ובמקרים מסוימים גם היחיד, שיספק את ההגנה הנדרשת לפרק זמן ממושך.

תפקידו המרכזי של כוח האבטחה היישובי יהיה לסכל ולנטרל את כוח התקיפה, או לחילופין לצמצם את הנזק מפניו, במשך הזמן שיידרש לכוחות הביטחון (משטרה, צה"ל, שב"כ) להתייצב וליטול את הפיקוד.

מסמך זה מבקש להציג תבנית מומלצת לגיבוש נוהל האבטחה היישובית בחירום, בתרחיש תקיפה, אך יש להשלימה בהתאם לניתוח המאפיינים הייחודיים של כל יישוב ויישוב.

בנוסף, ניתן ורצוי להשתמש בנוהל זה כבסיס אותו ניתן להרחיב לתוכנית אבטחה יישובית, הן בשגרה והן בשלל תרחישי חירום נוספים.

האיום

חדירה של מחבל בודד, חוליה או כוח תקיפה מסיבי לתוך היישוב, במטרה לרצוח או לחטוף תושבים, אורחים ומזדמנים.

דפ"אות

יש לפרט דפ"אות מרכזיות רלוונטיות ליישוב, בהתאם לניהול הסיכונים.

דוגמאות:

• חדירה רכובה דרך הזדנבות אחר רכב מאושר.
• חדירה רכובה בכיסוי של שליח, טכנאי וכד'.
• חדירה רכובה תוך ניגוח אחד מבין השערים בהיקף היישוב.
• חדירה רגלית דרך שטח חקלאי.
• חדירה רגלית תוך חיתוך הגדר ההיקפית.
• חדירה במהלך היום, בזמן בו היישוב פתוח לאורחים ולמזדמנים, ושהייה בהמתנה לתקיפה לילית.
• הצתה של נקודה צמודת גדר באזור אחד, ובמקביל חדירה מאזור אחר.
• תקיפה שרירותית ואקראית של אנשים הנקרים בדרך.
• תקיפה מתוזמנת של ריכוז קהל, כגון: כניסה לבית הספר, אזור המרכז הקהילתי או המסחרי, חדר אוכל משותף, תפילה בבית הכנסת וכד'.

בהמשך, במקרה הצורך, יש להתייחס לכל אחת מבין הדפ"אות בנפרד.

תשומות אבטחה

• ראש כוח אבטחה יישובי – מנהל ביטחון, קצין ביטחון, רב"ש, רבש"צ וכד'.
• כוח אבטחה שגרתי – שומר, מאבטח, סייר רגלי או רכוב, מוקד וכד'. יש לספח ולשלב את כוח השגרה בנוהל החירום, ולהקצות לו משימות בהתאם.
• כוח כוננות (כיתת כוננות) – כוח מבוסס תושבים מתנדבים אשר הוגדר, הוכשר, צויד ותורגל לשמש בתקן כוח האבטחה החירומי של היישוב. כוח זה, בהרכבים משתנים אשר תלויים בנוכחות התושבים ביישוב, יהיה זמין להקפצה בטווח של דקות בודדות, בחלוקה לצוותים.

1. מפקד כוח כוננות – ראש כוח האבטחה היישובי, או תושב שהוגדר מראש לתפקיד זה. בכל מקרה, יש להגדיר שרשרת פיקוד של מינימום שלושה תושבים, זאת כדי להבטיח את רציפות הפיקוד בתרחישים שונים.
2. צוות תגובה (צוות התערבות) – כוח חמוש ומיומן שתפקידו לאתר את מקור האיום ולחתור לסיכולו ונטרולו.
3. צוות עמדות – כוח מבוסס צמדים, מינימום חמוש אחד בכל צמד, שתפקידם להתמקם בעמדות מוגדרות מראש, לצורך חסימות, תצפיות ואש. מומלץ לשבץ צמדים לעמדות בהתאם למקום מגוריהם, זאת כדי לשפר זמן תגובה ולהבטיח היכרות מקסימלית. דגשים לעמדות חירום: קירבה לעמדות שגרה מהן ניתן לדלג, ממוגנות, שולטות, קווי תצפית ואש נקיים ואפקטיביים.
4. צוות מוקד – כוח מיומן, מקומי או מרוחק, שתפקידו ניהול התקשורת בין כלל הגורמים הרלוונטיים: כוח האבטחה היישובי, התושבים, כוחות שכנים מתגברים, כוחות הביטחון וההצלה, התקשורת וכו'.
5. צוות סיור ואיסוף – כוח רכוב מבוסס צמדים, נהג ומלווה חמוש, שתפקידם לסייר באזורים הקרים, לצורך סריקות אחר חריגים ואיסוף תושבים אשר טרם נכנסו למרחב מוגן.
6. צוות רפואה – כוח מבוסס צמדים, ביניהם רופאים, פרמדיקים וחובשים, מינימום חמוש אחד בכל צמד, שתפקידם מתן טיפול רפואי ראשוני לפי צורך. יציאה לשטח בקריאה בלבד.
7. צוות מילואים – כוח מבוסס צמדים חמושים, שתפקידם מתן תגבור למשימות ספציפיות, לפי שיקול מפקד כוח הכוננות. יציאה לשטח בקריאה בלבד.

• מוקד ביטחון – מרכז שליטה ובקרה שתפקידו ניהול התקשורת בין כלל הגורמים הרלוונטיים, כפי שפורט קודם. צינור אינפורמציה שקולט דיווחים פנימה, מגבש את תמונת המצב בנקודת הזמן ומשדר אותה החוצה. המוקד הוא מפתח קריטי בניהול מצב חירום, ויש להקצות לו משאבים בהתאם, הן בהיבט כוח האדם והן בהיבט הכלים שברשותו. מומלץ למקם את המוקד במבנה נסתר ומוגן, ואף לשקול מוקד מרוחק (מחוץ ליישוב), זאת במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית. מומלץ להכשיר ולתרגל לתפקיד זה כמות גבוהה של תושבים, מוטב כאלה שמחזיקים בניסיון דומה קודם, זאת במטרה להבטיח שבמקרה הצורך המוקד יאויש במינימום שני מוקדנים.
• קהילה – התושבים, אחר הדרכה בסיסית (דיווח, סמ"חים וכד'), הם שותפים במאמץ האבטחתי שהרי הם יכולים להיות מקור מודיעיני בפריסה רחבה מאוד. הם מכירים את היישוב, את האוכלוסיה ואת הדינמיקה, ורגישים מאוד לחריגים. בנוסף, גם לאחר כניסה למרחבים המוגנים והסתגרות בהם, הם יכולים לדווח למוקד אודות החריגים בסביבתם ולתרום לגיבוש תמונת המצב.
• מיגון פיזי – שערים, מחסומים (נגיפה, דוקרנים, אורות וכד'), גדרות וחומות, עמדות שגרה וחירום, תאורה וכו'.
• מיגון טכנולוגי – גידור אינדקטיבי, גלאים, מצלמות, ראדרים, רחפנים וכו'.
• קשר (1, 2) – מכשירי קשר ורסטיליים שיבטיחו את הקשר הרציף בין החברים בכוח האבטחה היישובי, גם במצב חירום בו תשתית תקשורת כזו או אחרת תיפול. מומלץ להקצות מכשירי קשר גם לכוחות שכנים מתגברים וגם לכוחות ביטחון והצלה. מומלץ לגבש שפה משותפת פנים יישובית וקודים מוסכמים, זאת בניסיון להבטיח שיח ממודר שגורמים חיצוניים יתקשו לפצח במקרה של האזנה. לדוגמה: להחליף את שמות הרחובות בשמות המשפחה של המתנדבים בכוח הכוננות אשר גרים בהם. יש להקים גם רשת קשר יישובית בתפוצה רחבה דרכה ניתן יהיה לפנות לכלל התושבים, החל מכריזה ודרך קבוצת וואטסאפ רדומה למצב חירום בלבד, קבוצת זלו, וכד'. ישנה חשיבות גבוהה לקשר בין המוקד לבין הקהילה, הן לצורך מתן הנחיות קונקרטיות והן לצורך מתן תחושת ביטחון.
• כוחות שכנים – רשימה של כוחות אבטחה נוספים במרחב אשר ניתן יהיה להקפיץ ליישוב במצב חירום לצורך תגבור, כגון: כוחות האבטחה של יישובים ושל פרויקטים שכנים, כולל סיורים שמזדמנים לקו בתדירות כזו או אחרת.
• כוחות ביטחון והצלה – רשימה של תחנות המשטרה, הכיבוי ומד"א, ושל מחנות צה"ל, לפי סדר קירבתם הגיאוגרפית ליישוב. מומלץ להשיג קווים ישירים למוקדים ולנושאי התפקידים הרלוונטיים.

כוחות ומשימות

• הכרזה אודות מצב חירום תהיה בידי הראשון לזהות, ותוביל להקפצה של כוח האבטחה היישובי, שגרה וכוננות.
• במטרה להבטיח זמן תגובה מהיר, יש להשתמש בלחצן מצוקה ו/או בכריזה בהקדם האפשרי. חשוב לציין: מוטב להכריז ולחזל"ש, מאשר להסס ולהאריך זמן תגובה יקר.
• ברוב המקרים, הכרזה אודות מצב חירום בתרחיש תקיפה תהיה לאחר שקו ההגנה הראשון כבר נפרץ. לפיכך, ישנה חשיבות גבוהה להתחקות אחר מסלול האויב כדי להכווין אליו את צוות התגובה. בין תפקידי הכורז הוא לתשאל את המדווח ולשאוב ממנו אינפורמציה בזמן אמת, כגון כמות המחבלים, כיוון המחבלים, ניראות המחבלים, חימוש המחבלים וכד'.
• כוח הכוננות, לצד כוח השגרה המסופח, יתנהל בהתאם לטבלה זו (כאמור, יש להשלימה בהתאם לניתוח המאפיינים הייחודיים של כל יישוב ויישוב):

המלצות ודגשים

• תיק שטח – לצד תוכנית האבטחה היישובית והנהלים, יש לגבש תיק שטח מבוסס מפות ותמונות אודות היישוב, לרבות גבולות גזרה, כניסות ויציאות, ברגל וברכב, טופוגרפיה של נקודות שולטות ושל שטחים מתים, יעדי הגנה, מיקומי מצלמות, כוחות שכנים וכד', תוך שימוש בשפה משותפת מוסכמת. כל חבר בכוח האבטחה מחויב להכיר את תיק השטח ולפתח בקיאות גבוהה בו, ובייחוד צוות המוקד.
• הגנה מרחבית – מומלץ לאמץ בשגרה קונספט של הגנה מרחבית, פורצת גבולות גזרה, שמייצרת אבטחה מחוץ לקו הגדר של היישוב. אחד מבין יתרונות הקונספט הוא קו הגנה ראשון רחוק מהיישוב. התקלות רחוקה יותר מאפשרת זמן התארגנות יקר ארוך יותר – כניסה למרחבים מוגנים, הקפצה של כוח האבטחה היישובי וכו'. ניתן לקיים הגנה מרחבית גם ברמה הפיזית (סיור) וגם ברמה הטכנולוגית (מצלמות ניידות וכד').
• שב"ש (שבירות שגרה) – תקיפה מתקיימת לרוב רק לאחר תקופה שבה האויב אוסף מודיעין מקדים (מל"מ). לפיכך, מומלץ ליזום שב"שים אשר יקשו ניסיון זה, ובמקביל, גם יצמצמו את רמת השחיקה בקרב כוח האבטחה.
• הכשרות, הדרכות ותרגילים (1) – מומלץ לקיים אחת לתקופה מוגדרת, הן בנפרד לצוותים השונים והן ביחד לכוח האבטחה השלם. בכל הדרכה או תרגיל יש לתת למשתתפים להתנסות במשימותיהם, גם ברמת ההצגה בלבד, זאת כדי לפתח זיכרון מילולי ושרירי שיתורגם לאוטומציה במצב אמת.
• מודיעין (1, 2, 3) – מומלץ להקפיד לנהל יומן דיווחים חריגים מאת כוח האבטחה השגרתי, התושבים ומקורות חיצוניים (משטרה, כוחות שכנים ואפילו רשתות חברתיות), ולקיים אחת לחודש דיון אודותיהם בניסיון לזהות מגמות או התארגנויות.
• צוות אדום (1, 2) – מומלץ לקיים אחת לתקופה מוגדרת דיון שבו גורם פנימי או חיצוני מדמה את האויב ומתכנן תקיפה של היישוב, זאת כדי לאתגר את תוכנית האבטחה היישובית ולבחון את החולשות והפרצות בה, תוך כדי ניסיון לממש את הסיכונים.
• סימונים – בקרב כוח האבטחה היישובי מומלץ להגדיר סימון ויזואלי ייחודי לצורך זיהוי כוחותינו.
• בהמשך לכך ומחשש לירי דו"צ, מומלץ להגדיר ולהדריך שכוח האבטחה היישובי בלבד רשאי להשתתף בלחימה. כל תושב חמוש אחר יספק הגנה לביתו וסביבתו.
• ציר תגבור ופינוי – מומלץ להגדיר ציר אחד, כזה שהשימוש בו בשגרה הוא מינימלי, אשר במצב חירום ישמש לצורך תגבור כוחות שכנים ולצורך פינוי רפואי. ציר זה יהיה בין העמדות המאוישות, אך בניגוד לכניסות וליציאות האחרות, הוא יהיה ציר "נושם" וניתן יהיה לפתוח אותו בקלות ובמהירות יחסיות במקרה הצורך.
• רפואה טקטית (1) – מומלץ לצייד אישית את כוח האבטחה היישובי בפריטים בסיסיים (תחבושות, חסמים) לצורך מתן טיפול רפואי ראשוני, ולפזר בנקודות מוגדרות ביישוב תיקי רפואה שניתן יהיה לגשת אליהם במקרה הצורך.
• בני ערובה – במקרה זה, כוח האבטחה נדרש ליזום הקפאת מצב ולהמתין לכוחות מיוחדים. בינתיים, יש לכתר את האזור ולנסות לאסוף אינפורמציה. חל איסור ליזום ניסיון חילוץ, אלא במקרים של חשש להרחבת האיום או להחמרת האיום.

נספח כוח האבטחה היישובי

וכך הלאה…

נספחים מומלצים נוספים

• רשימת ציוד
• סד"פ דיווחים
• נוסחים לכריזה ולדיווחים
• רשימות קשר ותפוצה – תושבים, כוחות שכנים, כוחות ביטחון והצלה, תקשורת

הנוהל בקובץ WORD

הקדשה

הנוהל מוקדש לרבש"צ נחל עוז, אילן פיורנטינו ז"ל (בתמונה), אשר נהרג ב-07.10.23, השבת השחורה, במהלך הלחימה נגד המחבלים אשר חדרו לקיבוץ.

ניסן דה-קלו, חבר הקהילה וסגנו של אילן, אשר לחם לצידו כתף אל כתף, כתב מילים אחדות לזכרו: "בצניעות ובשקט גם במצבים הכי קשים, בענווה וברגישות גם כשהיה קשה, באופטימיות גם שנפלו פצמ"רים מסביבנו, ובגבורה ובלחימה כמו ראשון הגיבורים".

מצורף גם פודקאסט מבית רדיו קול הנגב אשר ליווה את אילן במשך שנה ואירח אותו לפרק שנותר רק זיכרון. האזנה.

תודות

הכותב מבקש להודות לגילדאים אשר שיתפו חומרים שחלקם שולבו בנוהל זה: בני מאיר, גיא חפץ, עופר גרינבוים וצח צדאקה.