'המציאות המשתנה'.
בצל קורונה אנו נתקלים בצמד המילים הללו יותר ויותר, אבל בינינו, הן היו שם גם הרבה קודם, ויהיו שם גם בהמשך. המציאות משתנה, ותשתנה, שוב ושוב. האתגר שבפתחנו הוא לזהות את השינויים, מוטב בהקדם, וליזום את ההתאמות הנדרשות. גמישות וסתגלנות הן תכונות רצויות וחשובות בכלל, אבל בתחום הביטחון הן אף הכרח.
בניגוד לפתגם, הסוס המנצח של אתמול חייב להיות מוחלף. במציאות המשתנה, מה שהיה נכון ומספיק אתמול, ספק גדול אם יהיה כזה גם היום. כאמור, בתחום הביטחון, גמישות וסתגלנות הן הכרח. להבדיל, סטגנציה מחשבתית היא פצצת זמן מתקתקת, בטח נוכח יריבים אשר מחפשים את החולשות והתורפות בלי הרף, מתוך כוונה לנצל אותן נגדנו.
הקושי הגדול של מנהלי הביטחון הוא התנהלות במרחב אי ודאות אינסופי, בלי אפשרות אמיתית לצפות את היריב, את הזמן, את הזירה, את התרחיש. ואז, מתוך הגישוש באפלה נולד החטא הקדמון – להתכונן, לתדרך, לאמן ולתרגל את מצב האמת בדומה לתסריט שהיינו רוצים שיקרה, כזה שקרוב לחומר הגלם המוכר לנו.
לצורך ההמחשה, מנב"ט של אתר מקבל ריכוזי קהל נוטה לשפר מוכנות בהליך הכניסה המבוקרת, ומנב"ט של אתר מאחסן חומרים רגישים נוטה לשפר מוכנות בהליך המיגון הפיזי והטכנולוגי. בדומה לאדם המחפש את השקל מתחת לפנס, כך ישנם מנהלי ביטחון אשר מחפשים את הדפ"א מתחת לאותם האיומים הגנריים מאותו ספר ישן ומאובק. בכך, אנו חוטאים למציאות שהרי היא תמיד תהיה שונה מהתסריט אותו ניסינו לכפות.
הדבר דומה להתקנה של 28 מצלמות, שכולן מכוונות לאותה נקודה באתר…
מנהל הביטחון נדרש להציף סימני שאלה, לאתגר את החשיבה המסורתית, להסיט מצלמות אחדות לכיוונים חדשים, לשטחים מתים.
ניתן להדגים זאת דרך זוויות אחדות:
- צפיפות אוכלוסין – כמות האנשים בתא שטח נתון גבוהה יותר ויותר מידי שנה. בהתאם, סוגיות של ריכוזי קהל, איתור חריגים, ירי סלקטיבי וכו', מקבלות משנה תוקף לאור רמות קושי גבוהות יותר. והנה, בצל קורונה אנו חווים תנודות, בתדירות גבוהה, שגם הן מחייבות התייחסות חדשה.
- שיטות בנייה – במרוצת השנים האחרונות, בשל הצורך במתן פתרונות דיור (בתים, משרדים וכו') ובזכות ההתפתחות הטכנולוגית, במקרים רבים הבנייה היא קלה יותר, מהירה יותר, ובהתאם חדירה יותר. בנוסף, ישנו שימוש נרחב יותר בזכוכית ובחומרי רסס אחרים. בהתאם, סוגיות של מיגון פיזי וטכנולוגי, סוג חימוש וכו', מחייבות התייחסות חדשה.
- תווי תחתית (מנהור) – במהלך השנים הקרובות מתוכננים להסתיים פרויקטים תחבורתיים מהגדולים בתולדות המדינה, אשר יפתחו בפנינו את הזירה התחתית. זירה חדשה ובלתי מוכרת המחייבת גיבוש תורה מבראשית.
- 'היתממות היריב' – במהלך השנים האחרונות, משתנים חדשים רבים כגון ההיכרות התרבותית (לרוב דרך רשת האינטרנט), ההגירה, הרגישות החברתית, הפוליטיקלי קורקט, הסוגיות המשפטיות וכו', הפכו את היכולת לאתר את החריג, את הסימנים המחשידים, למוגבלת יותר. פרופיל היריב של שנות ה-80 וה-90 היה דומה, ונוח יותר לאפיון וניבוי. היום הוא בלתי אפשרי להרכבה בכלים הסטנדרטיים המצויים בידינו.
- טכנולוגיה חדשה ואיומים חדשים. זוהי הזווית המוכרת, אבל היא מתפתחת לאינספור כיוונים במהירות מואצת, וקשה להדביק את הקצב ולהסתגל לשינויים. האתגר הוא תמידי.
הצגתי זוויות אחדות רק לצורך המחשה של קווי החשיבה המנחים. כל מנהל ביטחון אשר חי את המציאות המשתנה יוכל להוסיף זוויות נוספות בקלות, להציף סימני שאלה.
מה שהיה נכון אתמול, מחייב בחינה וחשיבה מחדש היום. ומה שיהיה נכון היום, יחויב בחינה וחשיבה מחדש מחר. זוהי גזרת המציאות המשתנה המאופיינת בהתנהלות תחת אי ודאות תמידית.
בשורה התחתונה, נכון שיש מקום של כבוד והוקרה למורשת הקרב של הדורות הקודמים, לסיפורים אודות אן מארי מרפי ודומיהם, אבל אל לנו להסתפק בכך. המקום המוכר, אזור הנוחות, הוא גם אזור הסכנה. החומר הלימודי של מנהלי הביטחון היום, הן במסגרת קורס מנהלי אבטחה מונחה משטרה, הן במסגרת הכשרות פנים ארגוניות והן במסגרות בלתי פורמליות, צריך להיות 'טרי' ורלוונטי, מבוסס איפיון בזמן אמת של האיומים, הדפ"אות, הכלים וכו'.
בהיותי איש הדרכה, אני נצמד למודל תל"מ – תכנון לפי מרכיבי תפקיד (או לפי מצבים מתפתחים).
מודל תל"מ פותח במקור ב-1978 ומתווה יסודות וקווים מנחים בפיתוח הדרכה שמהותה הכשרה מותאמת לתפקיד. המודל מדגיש התמקדות במצבי אמת, לרבות דימוי ותרגול מצבי אמת, לימוד אינטגרטיבי והכשרה מודולרית ומתפתחת.
בהקשר שלנו, המודל נותן קדימות להבנה של לב ומהות התפקיד ומקדם איפיון חי של המרכיבים הרלוונטיים בו. תכנון נכון של התפקיד, של תוכניות האבטחה ושל התגובות הנדרשות, מחייב גמישות מחשבתית וניתוח של המציאות המשתנה. בסופו של תהליך, המטרה היא להבטיח מוכנות למצב אמת.
תחום ההדרכה חווה שינויים רבים בשנים האחרונות, לרבות התחזקות מושג האנדרגוגיה (ראו מאמר: למידה אפקטיבית בקרב מבוגרים, מאת אורן שם טוב). להבדיל מהשכלה אקדמית אשר מבוססת תיאוריה ברובה, הכשרה לתפקיד נדרשת להיות מבוססת פרקטיקה, ולהשתנות בהתאם להתקדמות האישית של החניך. למידה יישומית תהיה אפקטיבית יותר בקרב לומדים בוגרים.
חשוב להפנים, במציאות המשתנה תמיד נהיה בצד המגיב, גם אם נייצר ונבסס שגרה אבטחתית. השליטה שלנו בדפ"נ היריב היא מינימלית. מצב אמת תמיד יתחיל ביוזמה של היריב. לפיכך, במקרה זה, תפקידנו הוא לבסס יכולות תגובה גבוהות. רמת המוכנות היא קריטית.
מנהל ביטחון חייב לפתוח את תיק האבטחה, שבמקרים רבים הוא ירש מקודמו, לבחון ולתקף את האיומים מחדש, באומץ וביושר, שוב ושוב. השאלה המנחה את התהליך אמורה להיות זו: האם תוכנית וצוות האבטחה תחת אחריותי באמת מתייחסים לאיומים הרלוונטיים לארגון, או לאיומים המוזכרים בטבלאות ניתוח הסיכונים הגנריות?
מנהלי ביטחון חייבים להכיר את המציאות שבה הם מתנהלים, אבל להטיל בה ספק בהתמדה. להציף סימני שאלה, לאתגר את החשיבה המסורתית. באבטחה, אזור הנוחות הוא אזור הסכנה.
