מרכיב ההרתעה בתוכנית האבטחה

מאבטח חמוש

 

אקסיומה מקובלת בקרב מנהלי ביטחון היא זו – התפיסה המנחה של תוכנית אבטחה חייבת להיות ממוקדת מניעה.

בהתאם לתפיסה זו, שלב התגובה ליריב הוא שלב אחד מאוחר מידי, שלב כשל. לצורך ההמחשה, כניסה למצב לחימה מול יריב אשר תוקף בתוך הגוף המאובטח היא כשל. מהנקודה הזו ואילך הניסיון יהיה לצמצם נזקים, להפחית את תוצאות והשלכות ההפסד.

במרוצת השנים ביקרתי באינספור גופים מאובטחים בארגונים מגוונים וברמות שונות. ברוב המקרים, בהמשך לאקסיומה המקובלת, גיליתי הבנה ורצון לבנות וליישם תוכנית אבטחה ממוקדת מניעה. למרות זאת, במסגרת בחינה וניתוח של תוכניות האבטחה לצד הממצאים בשטח גיליתי חוסר התאמה בין הרצוי למצוי. השימוש במרכיב ההרתעה (הרחקה דרך איום), המרכיב האפקטיבי ביותר בניסיון לבסס מניעה, היה שולי בלבד. ניתן להוסיף שבמקרים בהם אפקט הרתעה ברמה מסוימת התקיים, הוא היה רק תוצר לוואי, תולדה של התנהלות הגוף המאובטח בשגרה, זאת להבדיל מהיותו מרכיב יזום ומובנה בתוכנית האבטחה.

גוף מאובטח נדרש לשלב בתוכנית האבטחה את מרכיב ההרתעה. מרכיב זה צריך להתחשב בראיית התוקף, ולפיכך היישום יהיה מפגן כוח גלוי כלפי חוץ – לוחמה פסיכולוגית אשר תציג בפני היריב מכשולים וקשיים ובכך תשריש בו חשש, ספק ואפילו פחד. במילים אחרות, הרתעה היא השפה הבלתי מילולית איתה הגוף המאובטח מתקשר 'אמירה' ברורה, אסרטיבית ונחושה כלפי היריב הפוטנציאלי, ובכך מזהיר אותו פן יראה בו מטרה לתקיפה.

היריב הוא אדם. רבים נוטים לראות ביריב דמות דמונית, אבל הוא רק אדם. בחירתו למשש תקיפה נגד גוף מאובטח היא בחירה החורגת מגבולות הנורמה והחוק, ויש בה סיכון מחושב. בחירה זו תמיד תהיה מהולה אינהרנטית בתחושות חשש וספק בסיסיות. לפיכך, מרכיב ההרתעה צריך לחזק את התחושות הללו בקרב היריב, ברמה אשר תגרום לו לסגת ולהתרחק, או לפחות להחצין סימנים מחשידים למיניהם (התנהגות).

הרתעה ברמה גבוהה מייצרת מניעה של תוכניות תקיפה רבות, בטרם הבשילו לכדי ניסיונות בשטח. יריב מתחיל אשר לומד גוף מאובטח ונחשף לשורה של מכשולים וקשיים, לרוב נסוג ומחפש מטרה אחרת, נוחה יותר. יריבים מתקדמים אולי ידבקו במטרה המקורית, אבל יתקשו להסוות סימנים מחשידים נוכח החיכוך באותם מכשולים וקשיים, התנהגות אשר תקל את הזיהוי והטיפול בהם.

יישומים פרקטיים של מרכיב ההרתעה בתוכנית האבטחה –

  • ויסות רכבים והולכי רגל – מסלול מתוכנן ומנוהל אל כניסות ספציפיות בהן כוח האבטחה מפגין שליטה ישאיר ליריב מרחב תמרון צר ומוגבל
  • אבטחה פיזית בחתימה גבוהה – כוח אבטחה אשר מקרין ניראות ברמה גבוהה (פרופיל פיזי של המאבטחים, מדים, נשק, דריכות וכו')
  • רכב ביטחון, לרבות מיתוג ומהבהבים.
  • משמרות תגבור בנקודות מסוימות וחדשות
  • סיורים יזומים פורצי גבולות גזרה
  • תשאולים יזומים בתדירות גבוהה של מבקשי כניסה, גם מחוץ לאתר.
  • שילוט אזהרה
  • שבירות שגרה (משמרות, זמנים, משימות וכו')
  • תאורה היקפית, מוטב מבוססת חיישנים.
  • מצלמות, לרבות מצלמות דמה.
  • שימוש בכלים ייחודיים המקנים יכולות ויתרונות חדשים, מתקדמים ובלתי צפויים (אקס פקטור).
  • אתר האינטרנט של הגוף המאובטח – הצגה של קיום מערך אבטחה ברמה גבוהה, בלי פרטים מסגירים.
  • יחסי ציבור – אייטם בתקשורת אודות תפיסה או סיכול של תקיפת יריב

היישומים הללו הם שורה של מסרים תקיפים מאת הגוף המאובטח כלפי יריבים פוטנציאליים, זאת מתוך הנחה לפיה האחרונים לומדים את המטרה ומתכננים את התקיפה בהתאם לממצאים. הגוף המאובטח נדרש, במסגרת התשתית והתקציב שיש ברשותו, לשלב את מרכיב ההרתעה בתוכנית האבטחה ולהוריד לשטח מקסימום יישומים אשר יציגו בפני היריב מכשולים וקשיים, וישרישו בו חששות וספקות. התנהלות זו, באורח יזום, יצירתי ומתמיד, תחזק את אפקט ההרתעה ותשרת את התפיסה ממוקדת המניעה.

 


 

מאמרים נוספים של כותב זה: הבלוג האישי של מיקי וינברג

משוב
00
2 תגובות
  1. מיקי, מאמר מצוין אשר מציג את אחת הנקודות החשובות ביותר בתוכנית אבטחה. תודה ששיתפת.

    בהקשר זה, אשמח לשתף שנית מאמר רלוונטי אשר מציג כלי הרתעה ייחודי, ברמת אקס פקטור – כלב הגנה.
    https://hagilda.co.il/archives/100000925

  2. נקודה חשובה שפעמים רבות נתפסת כפחות סקסית…כולם רוצים לחתור למגע…ולפעמים שוכחים שהמטרה היא מניעת אירוע ולא עצירת אירוע.

תגובה חדשה