רחפן

 

זה קורה לעיתים רחוקות מאוד, אבל עדיין קורה בעולמנו, שאמצעי תמים ופשוט לכאורה, שהתחיל את דרכו כסוג של צעצוע, הופך להיות גורם שמשנה את כללי המשחק. בתחום האבטחה, התפתחות הרחפנים היא מאורע מהסוג הזה.

אין הכוונה שהרחפנים הם "נשק יום הדין". הם לא. אלא שהם גם לא עוד דפ"א אחת מיני רבות, יצירתית ככל שתהיה, וגם לא עוד כלי נשק. כניסת הרחפנים לזירת הטרור והפשיעה מחוללת שינוי דרמתי בכך שהיא מאלצת את האבטחה להתייחס, לראשונה, למימד הגובה במרחב האווירי. זהו תחום שלא הורגלנו לתת עליו את הדעת עַד כֹּה. מערך האבטחה לא נערך באופן שיטתי אל מול איומים מהמרחב האווירי, לא ברמה הקונספטואלית ובוודאי שאף לא ברמה הטקטית.

מזה שנים אנו עוקבים אחר ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בתחום הרחפנים המיועדים לשימושים שונים ומגוונים למטרות אזרחיות וצבאיות כאחד. הרחפן הוא כלי טיס זעיר ומהיר הנשלט מרחוק ומשמש פלטפורמה יעילה מאין כמוה לצילום, לאיסוף מידע, לפיקוח ולשליטה, לנשיאת מטענים קלים ולשימושים רבים אחרים. גם בתחומי הלחימה זוהה הרחפן כאמצעי זול יחסית, נוח לנשיאה, קל להפעלה וקשה ליירוט. תעשיות ביטחוניות מפתחות וצבאות מאמצים רחפנים לשימושים שונים, החל מסיוע בתצפית ומודיעין לכוחות בשדה הקרב ועד להפעלת מערכות ירי וכלי תקיפה, לרבות "הרחפן המתאבד".

מהזווית האבטחתית, זמינותם של רחפנים בשוק האזרחי מגבירה באופן ניכר את האיומים כלפי מתקנים ויעדים רגישים הנחשפים למגוון דפ"אות תקיפה. הכלים הללו מצוידים במערכות שליטה ובקרה קלות לתפעול המאפשרות הכנסה מהירה לשימוש מבצעי בעלויות זניחות וללא צורך באימון והתנסות ממושכים. באמצעות רחפנים יכול היריב לצלם, לאסוף מידע, לשאת ולהחדיר מטעני נפץ או חומרים מסוכנים ולבצע מגוון של פיגועים בקשת רחבה של דרכי פעולה ללא חיכוך או בחיכוך מזערי עם היעד.

יריבי הטרור כבר זיהו את הפוטנציאל ואין זה מוגזם להניח שהרחפנים יהפכו להיות "הנשק הבא" של הטרור. לכל הפחות הם יהפכו להיות כלי נשק נפוץ, מסוג חדש שעל מערכי האבטחה להיערך אל מולו. זהו איום חדש ושונה. הרחפן המגיח מהאוויר, משליך מטענים, יורה, מפזר חומרים מסוכנים, או מתפוצץ על היעד הוא שחקן חדש ואחר בזירה וההיערכות אל מולו מצריכה "חשיבה אחרת".

מהצד השני מהווים הרחפנים גם הזדמנות של ממש לתגבור ולשדרוג של מערכי אבטחה. מערך האבטחה פועל במגבלות קשות של משאבים ובשילוב של כוח אדם, טכנולוגיות ואמצעים שמאפשרים התראה, היערכות וסיכול. אבטחה פרואקטיבית משמעותה פעילות מתמשכת שבבסיסה זיהוי מוקדם של אנשים ותרחישים חשודים, על מנת לברר את פשרם ובמידת הצורך לפעול לסיכולם. עם זיהוי אדם, רכב, חפץ או פעילות חריגה אנחנו נדרשים לשמור עמם קשר עין ולחתור למגע. לפעמים זה פשוט, לפעמים בעייתי ומורכב. תנועה לעבר חשוד, ברכב או ברגל עשויה לחשוף את המאבטח לסיכון, בעיקר אם הוא ינוע בשטח פתוח או נחות. היריב יכול להתמקם מעבר לכבישים, רחובות, נחלים ותעלות שיקשו על התנועה למגע. הוא יכול גם לתצפת מעל גבי מבנים. היות שהתנועה אל החשוד לא תמיד מתאפשרת בקו ישר, קיים חשש לניתוק קשר עין במהלך התנועה לעברו. יריב בתנועה, רגלית או רכובה, יכול לעבור לשטח מת ולהיעלם מעין המאבטח או מהמצלמה המופעלת ממוקד השליטה. בתרחישים כאלו ואחרים, יוכל הרחפן להיכנס לפעולה.

הרחפן מצויד במצלמה אנליטית, יום-לילה המסוגלת לגלות תנועות ולעקוב אחר חשודים מגובה רב או נמוך, בין אם הם נמצאים בשטח פתוח ובין בתוך קהל צפוף. בתוך שניות ספורות, ניתן לשגר רחפן לצילום ולשידור תמונות אל התצפיתן במוקד השליטה, אל המפקד או הסייר ברכב הסיור או אל המאבטח בעמדתו. כך למשל, גם רכב סיור שטח המזהה חשד לגניבה חקלאית, גם אם היא מתרחשת מעבר לוואדי החוצץ בינו לבין החשודים, יוכל להעלות רחפן לאוויר ולעקוב אחרי החשודים במשך הזמן שהוא מפלס את דרכו בנסיעה לעברם. תצפיתן במוקד שו"ב יוכל להרים רחפן עם קבלת התראת גדר או ולפקח על חשוד או פעילות חשודה, מבלי לאבד קשר עין, תוך כדי תדרוך והפניית סיירים, מאבטחים וכוחות ביטחון. גם רכב הביטחון יוכל להפעיל רחפן לצורך חקירה, פיקוח או מעקב. כללו של דבר, רחפנים יכולים לבצע, ללא כל סיכון, פעילות סיור ותצפית, לתעד פעילויות בזמן אמיתי, לייצר הרתעה ולסייע לכוחות האבטחה בשגרה ובחירום. הם יכולים להיות מופעלים באופן ידני, באופן אוטונומי או במשולב והשליטה בהם אפשרית ממוקד הביטחון, מרכב הסיור ומכל עמדה זמנית.

מגוון השימושים האפשריים ברחפנים הוא עצום ומשתלב בכל מעגלי האבטחה – גילוי והתראה, הרתעה ואזהרה, סיכול ומניעה. שימוש מושכל ברחפנים מפחית באופן משמעותי את הסיכון בהפעלת סיירים, מאבטחים וסורקים, אם באמצעות סיור מקדים ואם בליווי ואבטחת אגפים. מערכות מחשב, ציוד היקפי והתקנים ייעודיים מאפשרים שימוש מתוחכם ורצוף לאורך זמן ולמגוון ביצועים, באמצעות מצלמות, מערכות כריזה, או אמצעים וציודים שונים הנישאים על גבי הרחפן ולרבות הימנעות אוטונומית ממכשולים או עמדות המראה ונחיתה שמאפשרות לרחפן "המתעייף", שסוללתו אוזלת, "לקרוא" לרחפן שיחליף אותו ולנווט אוטונומית למנחת הטעינה, כל זאת ללא מעורבות הכרחית של האיש בעמדת הבקרה.

לצד היותו אמצעי טכנולוגי מתקדם, מחירו של רחפן איכותי המצויד במצלמה מתקדמת אינו עולה על אלפי שקלים. גם מחירם של האביזרים והציוד ההיקפי הוא סביר. לא זו בלבד שהרחפן אינו מייקר את הפעילות, בשימוש נכון הוא יוכל לחסוך כסף, כוח אדם ומשאבים. יחס עלות-תועלת בהפעלת הרחפנים מקנה הזדמנות של ממש לשדרוג מערכי אבטחה.

עם כל זאת למרות הפשטות היחסית של הרחפנים, הפעלת רחפן באופן מקצועי במערכי אבטחה ותפעול מחייבת מיומנות ואימון. יתרה מכך, קיימות מגבלות בטיחות שנובעות מהצורך לווסת את התעבורה האווירית ומקיומם של מכשולים כגון כבלי חשמל, מבנים, אנטנות וכיוצ"ב. היבטים בטיחותיים נובעים גם מפעילות שמתרחשת על הקרקע במרחב הציבורי. בסופו של דבר הרחפן הוא כלי טיס ובשל כך, על פי הנחיות החוק ורשות תעופה אזרחית, נדרשים כיום הכשרה ורישיון מטיס מיוחד להפעלת רחפן במסגרת ארגונית, מקצועית או מסחרית. על פי החוק בישראל, כבכל העולם המערבי, הפעלת רחפן בכל מסגרת ארגונית, מקצועית או מסחרית מחייבת הכשרה ומעבר של מבחן כשירות בפיקוח רת"א, רשות תעופה אזרחית, בהיבטי הטסה, תפעול, בקרה ובטיחות ועמידה בכללים וחוקים החלים על הפעלת אמצעים, לרבות מצלמות במרחב הציבורי.

הפירוש המקצועי של הביטוי אבטחה הנו "פעילות פרואקטיבית, יזומה ומתואמת, המיועדת על מנת לסכל ניסיונות של גורמים עוינים לתכנן ולבצע פעולות זדון". מילת המפתח בהגדרה היא "פרואקטיביות" שמשמעותה "נקיטה בפעולות יזומות מראש על מנת להתמודד עם איומים עתידיים". בהיסטוריה של האבטחה, והביטחון בכלל, אירע לא פעם שלמרות שהמודעות לאיום כבר הייתה קיימת, לא ננקטו צעדים משמעותיים להתמודדות עמו עד לאחר שהוא כבר התממש. ראינו זאת בהקשר של טרור המתאבדים ורכבי התופת, וביתר שאת בפיגועי 9/11 שבמרבית חברות התעופה רק לאחריהם נחסמה גישת נוסעים אל תא הטייס, פעולה כה פשוטה וכה מתבקשת. בכל שהמדובר בזמינות האמצעים ויכולות היריב, איום הרחפנים כבר כאן. תהיה זו רשלנות חמורה מצידנו לדחות את ההתמודדות ולחפש פתרונות עד לאחר גל הפיגועים הראשון או השני.

ההתמודדות עם איומי הרחפנים מחייבת ניתוח איומים וסיכונים, ופיתוח של ארגז כלים מקצועי, טקטי וטכנולוגי שיותאם ויוטמע, ראשית כקונספט מקצועי ואף כמענה טקטי בהתייחס למאפייני הגוף המאובטח, כחלק מתכנית האבטחה. גם בהיבט המקצועי ההתמודדות עם האיומים כמו גם הפעלת הרחפנים באבטחה, מחייבת ידע מקצועי, כושר ניתוח, וארגז כלים טקטי וטכנולוגי מתאים.

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת משליכה על כל תחומי החיים והפעילות של הקהילה האנושית. תחום הביטחון אינו נפקד. אין עוד כמלחמות וההכנות להן כדי להאיץ פיתוחים טכנולוגיים. והגם שככלל נהנית ישראל מיתרון טכנולוגי משמעותי מול יריביה, בתחום האבטחה פיתוחים טכנולוגיים מסוג הרחפנים עומדים לרשות היריב כשם שהם עומדים לרשות מערכי הביטחון. יגבר זה שירתום את הטכנולוגיה טוב יותר, מהר יותר, יעיל יותר לתועלתו.


כותב מאמר זה הוא ראש המרכז לניהול וביטחון במכללה האקדמית וינגייט, אשר פיתחה את הקורס "רחפנים באבטחה". קורס זה מבקש לתת בידי מנהלי האבטחה היכרות ויכולות ביחס אליהם, הן בהיבט ההתמודדות מולם בהיותם איום והן בהיבט השימוש בהם בהיותם כלי.

פרטים נוספים והרשמה: 09-8639371, avtacha@wincol.ac.il

 

2 תגובות
  1. קראתי בעיון ומסכים לחלוטין עם הניתוח של היתרונות והאיומים שמהווה עולם הרחפנות על תחום האבטחה.

    נראה לי שחשוב להכיר לעולם האבטחה גם את הצד השני של 'מערכות הגילוי והשיבוש' שמאפשרות בטכנולוגיות שונות (מכ"ם, אופטיקה, סיגינט) לגלות את הרחפנים, ולעיתים גם את מיקום המטיסים על מנת להתמודד עם האיום בזמן אמת.
    פתרונות כמו מערכת 'השירן' של KRONOS שבעלות יחסית נמוכה מאפשרת הגנת מתקן (נמל תעופה/ימי, מתקן בטחוני, כלא, איצטדיון וכו') לאיתור מיידי של כניסת רחפן לפרימטר מוגדר, מיקומו המדויק ומיקום מדויק של המפעיל שלו.

  2. מאמר מעניין מאוד!
    לדעתי חשוב להתייחס בהקשר לדברים האמורים, ליתרון התוקף לעומת המגן. נכון הדבר כי ניתן להשתמש ברחפן למטרות איתור והגנה, אך בל נשכח שככלי תקיפה, מדובר בכלי זול, ממוקד, ויעיל יותר. אין צורך בהטענות ביניים, שימוש חוזר, ופונקציות טכנולוגיות מרובות…
    התרחיש המפחיד יותר, הוא ריבוי של רחפנים ככלי תקיפה.
    תקיפה מפתיעה, לעומת הגנה שאפשר לנטרל בתכנון נכון…
    הרחפן עדיין לא מוכר דיו להתמודדות או שימוש בהכרח אפקטיבי.
    יחד עם זאת, מדהים לאן הטכנולוגיה לוקחת אותנו…

תגובה חדשה