גילדאי תחת זרקור | ליאור אביטן, מ.מ. אפרת - הגילדה

הגילדה

פורטל ניהול הביטחון של ישראל

אודות

ליאור אביטן, יליד 1980, נשוי להדר, אב ל-4, תושב מרכז שפירא.

תפקיד נוכחי: מנהל אגף הביטחון והחירום, מ.מ. אפרת.

הפרופיל האישי של ליאור באתר הגילדה

שו"ת

ש: מהן ההנאות שלך בתפקיד, ובכלל בתחום ניהול הביטחון?

ת: ישנה תחושת סיפוק אדירה בהבנה שאנחנו דואגים לביטחונם של 14,000 תושבים – קהילה, משפחות, בתים, באזור שיש בו אתגרים ביטחוניים ייחודיים ורצופים. זוהי תחושת סיפוק שמתמלאים בה בכל יום מחדש.

ש: מהו האתגר הגדול ביותר בתפקיד שלך היום?

ת: האתגר הגדול ביותר שלנו היום הוא גיבוש תפיסת הביטחון, בטח אחרי ה-07.10. השבת השחורה לימדה את כולנו, הביטחון והתושבים, שאנו נדרשים להתכונן גם לתרחישים החמורים ביותר, והבלתי צפויים ביותר.

חשוב לזכור, לפני השבת השחורה רמת האמון בנו – הביטחון, הרשות והצבא, מצד התושבים הייתה גבוהה מאוד. השבת השחורה טלטלה את האמון הבסיסי הזה, ואחת המשימות הראשונות שלנו הייתה לשקם אותו. זו משימה שהתחילה, וטרם הסתיימה.

ש: איך היית מתאר יום של סיפוק?

ת: בכנות, כפי שציינתי קודם, תחושת הסיפוק מלווה אותנו בכל יום מחדש. אני והאגף המצוין שלי מממשים מידי יום את האחריות שלנו כלפי הרשות ותושביה, מובילים פרויקטים חשובים, ובכל יום יש אתגר.

לצד זאת, יש לי סיפוק מתמשך מהחיבור שהצלחנו ליצור בתוך אגף הביטחון, שהוא משפחה אמיתית. יש לנו כוח אדם איכותי ומגוון, שמתפקד באזור מאתגר ביטחונית, ברמות אינטנסיביות ודריכות גבוהות, והחיבור בין כולנו מצליח להקל ולחזק.

ש: מקרה שחוויתם לאחרונה ששווה לספר אודותיו?

ת: ישנו בחור פלסטיני, פורץ סדרתי לבתים בכל יישובי הגוש, שגם הצבא וגם המשטרה מחפשים אחריו כבר תקופה ארוכה מאוד, ומתקשים. בינתיים, הוא ממשיך לפרוץ והם ממשיכים לחפש. ואז הוא נכנס ליישוב שלנו, והמוקדניות זיהו אותו מיידית, הקפיצו והכווינו כוחות, והצלחנו לתפוס אותו. תפיסה כזו היא זהב, והיא מקפיצה את תחושות המסוגלות והמוטיבציה של הצוות לשמיים. הצלחות כאלה הן חשובות מנטלית.

ש: תוספת של שלושה מאבטחים או של 15 מצלמות?

ת: אשיב בסיפור קצר – ימים אחרי השבת השחורה, קבוצה של מנהלי ביטחון מיהודה ושומרון, ואני בתוכה, ירדנו לדרום, ליישובים, כדי ללמוד מקרוב מה קרה שם, וכדי להפיק את הלקחים בניסיון לצמצם את הסיכוי שזה יקרה גם אצלנו. רבש"צ כיסופים אותו פגשנו סיפר לנו שהם היו שלושה אנשים שנלחמו מול מאות מחבלים. המסר שלו היה ברור, ולפיו ההון האנושי הוא החשוב ביותר. גם טכנולוגיות האבטחה הטובות ביותר הן רק כלי גילוי. אנשים הם כוח תגובה.

לתפיסתי, חייב להיות שילוב בין השניים. טכנולוגיה וכוח אדם הם כלים משלימים זה לזה.

ש: הדרכות למאבטחים או ישיבות תקציב?

ת: ישיבות תקציב. בסופו של דבר, ישיבות התקציב הן המקום והזמן להציג את התוכניות ולקבל את האישור ואת המימון ליישם אותן. כשיש תקציב – יש הדרכות טובות יותר למאבטחים, יש אימונים ברמה גבוהה יותר, יש כלים טכנולוגיים מתקדמים יותר וכו'. מנהל ביטחון צריך להבין שהצד הניהולי בתפקידו הוא הבסיס להגשים את הצד האבטחתי.

ש: מה הפינוק האחד שלך בסוף של יום קשוח?

ת: אם וכשיש לי זמן – אני מטייל, לצד המשפחה, החברים.

ש: במציאות של אפס מגבלות תקציב, מה הדבר הראשון שהיית יוזם כדי לשדרג את הביטחון בארגון שלך?

ת: המציאות הזו התקיימה חודש וחצי לאחר פרוץ המלחמה. לאור המציאות החדשה וההכרה בחשיבות חיזוק הביטחון, הצלחנו לגייס קרוב ל-10 מיליון ש"ח.

בזכות התקציב הזה הצלחנו לתכנן ולהקים פרויקט של רשת מצלמות פנימיות. הרציונל מאחורי בחירה זו היה אחד הלקחים מהשבת השחורה, לפיו רשת המצלמות החיצוניות, סביב היישוב, חשופות לאויב וניתן להפיל ולהשבית אותן בקלות יחסית, ובכך להשבית גם את מוקד הביטחון ואת היכולת שלו ליצור תמונת מצב ולהכווין כוחות.

רשת המצלמות הפנימיות היא כזו שבשגרה משלימה את החיצוניות, אבל בחירום מסוגלת לגבות ואף להחליף אותן. המצלמות הפנימיות זוכות לרמת מוגנות גבוהה יותר, ויש להן יכולות להיות מופנות גם החוצה, ובכך לאפשר רציפות תפקודית של החוזי ושל המוקד.

ש: מה זה בשבילך להיות חבר בקהילה של הגילדה?

ת: בשבילי להיות חבר בקהילה זה להיות בין קבוצה של אנשים, שכמוני, קמים בכל בוקר לשגרת יומם מתוך תחושות של שליחות ואחריות כלפי ביטחון הזולת, כל אחד ואחת בארגון או בפרויקט שלו.

ש: אתר מאובטח אחד שהגילדה חייבת לארגן בו סיור לקהילה?

ת: ברור שאצלנו באפרת! אני חושב שהגילדאים חייבים להיחשף יותר לאתגרי הביטחון והחירום של הרשויות המקומיות, בטח באזורים ייחודיים כמו יהודה ושומרון. אני בטוח שההיכרות איתנו תקנה למנהלי ביטחון אחרים כיווני חשיבה שהם יוכלו לאמץ גם אצלם, בהתאמות הנדרשות.

ש: באיזה תחום אחר היית אלמלא ניהול הביטחון?

ת: משפטים. אני בוגר תואר.

ש: מהי האפליקציה הראשונה שאתה נכנס אליה מידי בוקר?

ת: וואטסאפ

ש: מה הדבר הכי מוזר שביקשו מכם לבדוק במצלמות?

ת: היו תושבים שהתקשרו למוקד הביטחון כדי לברר אם יורד שלג בחוץ…

ש: מה הדבר הראשון שאתה שם אליו לב כשאתה נכנס לחדר?

ת: סדר. הסדר חשוב לי בכל מקום שאני נכנס אליו.

ש: המלצה אחת למנהל ביטחון מתחיל?

ת: תגבש 'אני מאמין' משלך, ותהיה נאמן לו. מצד שני, חשוב לסגל גם פתיחות מחשבתית ולהיות קשוב לאחרים, מהמנהלים שלך, דרך קולגות, ואל אחרון המאבטחים. החוכמה יכולה להיות מצויה אצל כולם.

ש: מנהל ביטחון במשפט אחד?

ת: אחריות ומחויבות.

ש: דברים לסיום?

ת: אני חושב שיש מקום להרחיב בנושא גיבוש תפיסת הביטחון שציינתי כאתגר הגדול שמונח לפתחי קודם.

ה-07.10 הוא תאריך שחצה את המציאות בהרבה מובנים, ובטח בתחום הביטחון. מה שהיה קודם הוא לא מה שיהיה אחריו. איום הייחוס שלנו חייב להשתנות ולהתרחב, וכך גם הכלים שיש ברשותנו, הן ברמת כוח האדם והן ברמת הטכנולוגיות. מדובר בשינוי רוחבי שיש לו אדוות בכל מיני היבטים. לדוגמה, ברמת כוח האדם אנו חייבים להבין שנדרשים שינויים בתהליך הגיוס, באיכות ההכשרה, בגובה השכר וכו'. אנו מחויבים להקדיש משאבים כדי להבטיח שהשינוי המחויב הזה יקרה.