חבר תחת זרקור – ישראל אוחנונה

ישראל אוחנונה

הקדמה

'חבר תחת זרקור' היא פינה מבוססת פגישה אישית אצל חבר גילדה מארח. בפגישה נקיים שיחה פתוחה ונלך בנתיבים אליהם תוביל הסקרנות. בדרך, ננסה לאסוף תובנות מאת החבר אותן נרצה לשתף לחברים בקהילה.

אודות

ישראל אוחנונה, יליד 1987, נשוי פלוס שניים, תושב ירושלים. מנהל פרויקט – ירושלים, משרד החינוך.

הפרופיל האישי של ישראל

תובנות
  • התחנה הראשונה שלי בתחום האבטחה הייתה משרד ראש הממשלה. אחרי שירות צבאי בתקן קצין ביחידה לוחמת, הבחירה בתחום האבטחה הייתה מתבקשת. גויסתי בתקן מאבטח ובמרוצת השנים השתלבתי בשורה של תפקידים מתקדמים, האחרון מביניהם היה קצין משמרת.
  • במהלך תקופה של שש שנים במסגרת זו, למדתי והכרתי את תחום האבטחה בתוך סביבה ייחודית וסגורה, אשר מספקת תשתית ותנאים ברמה הגבוהה ביותר. מאידך, הייתי רק בורג קטן במכונה משומנת היטב. האימפקט שלי בארגון היה זניח.
  • בשלב מסוים, אחרי תקופה ארוכה וחיובית, חשתי מיצוי. הרגשתי נכון ובשל לתפקיד ניהולי בו יהיו לי מרחב לביטוי אישי ואפשרות ליצור אימפקט. חיפשתי תפקיד ניהול אבטחה ביחידה, להבדיל מניהול אזור. רציתי פוזיציה בה אקדיש מאה אחוז מהמשאבים באתר אחד ואותיר חותם מובהק, להבדיל מחלוקה רוחבית ושטחית שלהם לאתרים רבים.
  • הכניסה לתפקיד מנהל פרויקט במשרד החינוך הייתה הלם תרבות. פחות במושגים של רמה ויותר במושגים של שוני – גורם מנחה שונה, רגולציה שונה, משאבים שונים וכו'. נדרשה לי תקופה קצרה של אוריינטציה, של התמודדות והסתגלות. בשלב זה, חוויתי לראשונה את ההכרה לפיה בתוך תחום האבטחה מתקיימות נישות רבות ומגוונות, ובייחוד שונות זו מזו.
  • דרך ההתמודדות הייתה שיחות הכוונה רבות אותן יזמתי מול המנהלים שלי, המקבילים שלי והקולגות שלי. השיחות איתם היו צינור הזנה של ניסיון רב שנים, מהם ישירות אלי. הלמידה מהם הכניסה אותי למסלול ונתנה לי את הביטחון הנדרש לצאת לדרך.
  • מהבחינה הזו, אני מכיר בחסרונות שלי בהיבטים של ניסיון, קשרים וכד', אבל מנסה לפצות ביתרונות היחסיים שלי – זווית אחרת, אנרגיות גבוהות, כלים חדשים.
  • בתפקיד זה, המגבלות המובנות והאובייקטיביות כגון תרבות ארגונית קשיחה, תקציב מוגבל, מכרז חתום וכד', השאירו לי שתי אופציות בלבד: הראשונה, להתנהל בתוך המסגרת הקיימת ולהסתפק במשאבים שיש ברשותי. השנייה, ליצור משאבים חדשים. בחרתי באופציה השנייה.
  • משאב חדש ואפקטיבי ביותר הוא צוות המאבטחים. מאבטחים אשר ניחנים בכישורים ייחודיים גויסו לצורך קידום פרויקטים פנימיים למיניהם. מאבטח ראשון פיתח לנו מיני תוכנה לניהול סידור המשמרות, מאבטח שני בונה איתי לומדה מבוססת סרטונים של מקרים ותגובות, מאבטח שלישי מצלם לנו תמונות לפוסט הדרושים בפייסבוק. המגבלות מחייבות יוזמה ותושייה, והן מייצרות פתרונות חדשים, הום-מייד.
  • במהלך השנה האחרונה יזמתי וקידמתי בפרויקט שדרוגים למיניהם. במסגרת הראשי מביניהם, בלי לחשוף תוכניות אבטחה, הצלחנו להכניס טכנולוגיה ונהלים אשר הובילו לריכוז שלושה אתרים נפרדים לאחד, ולצמצום האבטחה הפיזית (הורדה של תקנים). הנקודה החשובה היא זו – התנסיתי בתחומים חדשים ולמדתי תכנים חדשים, בכך שדרגתי את הארגון, אבל גם אותי. אני מנהל ביטחון טוב יותר בזכות היוזמה והלמידה.
  • בזיקה לכך, הטכנולוגיה צריכה לקבל יותר ויותר מקום ולשדרג אותנו במישור האבטחה, אבל גם במישור הניהול. בלתי סביר שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר כל כך, מספקת פתרונות רבים ומגוונים, אבל נמשיך למלא ידנית טופס בקשה לפדיון ימי חופשה. הניוון הזה גובה זמן מנהל יקר שהיה מוטב ורצוי להקדיש למשימות חשובות יותר.
  • תפקיד מנהל הביטחון, בהיותו מרובה ממשקים פנים ארגוניים, צריך להיות חלק אינטגרלי מהתהליכים בארגון. ברמה האישית, יכולתי להסתפק בהצבה של מאבטחים בכניסות ובכך למצות את חובות המשימה, אבל אני רואה את התפקיד רחב יותר. הגישה לכלל המחלקות בארגון מאפשרת להיות חלק, להיות שייך, להותיר חותם.
  • בהקשר זה, ניהול אינטראקציות שוטפות מול גורמים שונים בארגון, חוצות מחלקות ודרגים, הן כלי חשוב נוסף. גישה פתוחה, שיתופית ופרודוקטיבית מול ההנהלה, הכספים, המחשוב, התחזוקה וכו', מייצרת 'יחד' אשר מקדם מהלכים, במישור האבטחה ובכלל. מנהל ביטחון צריך את הכספים כדי לאשר תקציב מיוחד להוספה של מחסום פיזי בחניון, ואת התחזוקה כדי לגזום שיח שגדל מול המצלמה ומצמצם את שדה הראייה. תמיד טוב שאנשים בצד שלך ואתה בשלהם.
  • זה נכון גם ובייחוד לגבי צוות האבטחה. בשל כך, אני מאמין בליווי המאבטחים החל משלב הראיון הטלפוני, דרך כל השלבים בתהליך הגיוס אל הקליטה הסופית, בטח ובטח בהתנהלות השוטפת אחריה. אני רוצה לבחור את הצוות שלי, להכיר אותו, לבנות איתו קשר אישי. אני רוצה להכיר את הסיפור של המאבטחים שלי, ליצור חיבור. כאמור, תמיד טוב שאנשים בצד שלך ואתה בשלהם.
  • אגב, אני אדם דתי. בשל אופי וחובות התפקיד, קיבלתי היתר רבני לפיו מכשיר הטלפון שלי נשאר זמין גם במהלך שבתות וחגים למקרה צורך. המאבטחים שלי מכבדים זאת ומצמצמים למינימום את הקשר איתי בזמנים הללו. אני רואה בכך חלק מהחיבור המדובר בינינו.
  • בנוסף, גם החיבור בין צוות האבטחה לבין הארגון הוא קריטי. התנאים הנלווים אותם הארגון מספק כגון ארוחות מסובסדות, חדר כושר, מתנות בחגים וכד' הם שווי כסף, אבל יותר מכך, הם יחס אישי ומסגרת של שייכות. החיבור הזה מייצר מחויבות גבוהה יותר ושימור ארוך יותר.
  • אני רוצה לפתח את הקריירה בתחום האבטחה, למרות שאני לומד תואר בתחום הכלכלה. אני רואה בכך גם שליחות, בטח לאור המצב הביטחוני במדינה, ובפרט בירושלים בה אני ומשפחתי גרים וחיים.
  • החששות וההתלבטות שלי הן בשל כך שהתחום מוצף במנהלי אבטחה נוכח הפתיחה של הקורס מונחה המשטרה בלי דרישות סף מתאימות, ושבהתאם וביחס ישר, גם הרמה יורדת.
  • מצד שני, בשנה האחרונה מורגשים רוח חדשה ומשב אופטימיות. התחום נהנה מהכניסה והדומיננטיות של כוחות חדשים לתמונה (ראש חטיבת האבטחה והרישוי במשטרה, 'הגילדה') ומהניסיון ליצור תרבות וסטנדרטים חדשים. אני רואה בכך מקור תקווה והזדמנות פז. אני ובני הדור שלי צריכים להיות חלק אינטגרלי בכך.

 


 

חבר תחת זרקור – אבי ביטון, מנהל הביטחון הראשי של קבוצת עזריאלי.

 

תגובה חדשה