חבר תחת זרקור – אבי ביטון

אבי ביטון במשרד

הקדמה

'חבר תחת זרקור' תהיה פינה מבוססת פגישה אישית אצל חבר גילדה מארח. בפגישה נקיים שיחה פתוחה ונלך בנתיבים אליהם תוביל הסקרנות. בדרך, ננסה לאסוף תובנות מאת החבר אותן נרצה לשתף לחברים בקהילה.

אודות

אבי ביטון, בן 45, נשוי פלוס שלושה ילדים, תושב צור הדסה. מנהל הביטחון הראשי של קבוצת עזריאלי מזה שנתיים.

הפרופיל האישי של אבי

תובנות
  • בראש ובראשונה, תחום הביטחון הוא תחום שאני רואה בו הרבה יותר מרק מסלול קריירה או מקור פרנסה. זו אהבה וזו שליחות. זהו תחום קשה, אינטנסיבי, שוחק ובמקרים רבים אפילו כפוי טובה. הבחירה בו מהסיבות הנכונות היא קריטית כדי לתפקד בו ברמות הגבוהות.
  • תפקידי הקודם היה מנהל האבטחה של קניון מלחה בירושלים, במשך 10 שנים. שנים של בנייה ושל שימור, שנים שבהן המקום היה לבית והצוות היה למשפחה. 10 שנים, אבל מבחינתי, התפיסה הייתה שמתפקידי לגלות יציבות ולפתוח את הקניון בכל בוקר באותן רמות גבוהות של מחויבות ואנרגיה.
  • התנהלות המנהל מקרינה למטה. אם הייתי מפגין שחיקה או תשישות, המאבטח החדש שגויס רק שלשום היה נדבק בה ומתפקד בהתאם.
  • במשך שנים רבות חיכיתי להזדמנות הקידום שלי בתוך החברה. במהלך הדרך היו תפקידים שנפתחו, שרציתי ושניסיתי להתקבל אליהם, אבל שוב ושוב אחרים מונו, גם מבחוץ. גיליתי הבנה, התמדה וסבלנות, מתוך אמונה שאחרי כל התמודדות שכזו רק למדתי והתקרבתי יותר ויותר לתפקיד המתאים.
  • תפקיד מנהל הביטחון הראשי של הקבוצה היה תפקיד חדש שרק נפתח. תפקיד שרציתי לפני שהיה קיים. ההתמודדות הייתה מאתגרת, מול רבים וטובים, חלקם אפילו בחירות קלאסיות לאור הרזומה המרשים, אבל לרשותי היה יתרון ייחודי – אותן שנים רבות של המתנה, לצד למידה מבפנים.
  • היתרון הזה קיבל ביטוי בכך שבהיותי חלק מהחברה, הייתה לי תפיסה סדורה וברורה של הציפיות הנדרשות מהתפקיד, הן ביני לביני והן ביני לבין הגורמים המגייסים. תיארתי להם את היום שאחרי כך שהיה להם קל ומתבקש לדמיין אותי בו.
  • קיבלתי את התפקיד. ההתמדה השתלמה.
  • אני איש שטח, ולראשונה נכנסתי לתפקיד מטה. השינוי הזה דרש תקופת הפנמה והסתגלות. הייתי צריך לאמץ פרספקטיבה חדשה, להרכיב משקפיים חדשים ולראות דרך מדיניות החברה ודרך שיקולים חדשים.
  • קודם, ניהלתי קניון אחד במשרה מלאה. בלתי אפשרי ובלתי סביר לנהל 17 קניונים ונכסים נוספים באותה רזולוציה. הייתי חייב לשחרר ולהאציל, פיזית ומנטלית. להשאיר את הטיפול בזוטות השגרה למנהלים תחתיי ולראות את התמונה הגדולה והרחבה, להניח לטקטיקה ולהתמקד באסטרטגיה.
  • חשוב לזכור, ברמת המטה, תשומות האבטחה הן הוצאות בלי אפשרויות הכנסה. להבדיל מהמחלקות האחרות בחברה זוהי מחלקה בלתי יצרנית. לפיכך, חשוב לשקף בפני הבכירים במטה את החיסכון הגלום בשקט שהאבטחה מקנה, בשימור ובחיזוק תחושות הביטחון של לקוחות הקצה אשר מבקרים בקניונים.
  • מנהל אבטחה, בטח ברמת מטה, חייב להיות המבקר מספר אחת של תוכנית האבטחה שלו. תפקידו לאתר את התורפות ואת הפרצות בה, בניסיון לשדרג אותה למיצוי מקסימלי. שדרוג יכול להיות בדרכים יצירתיות כגון אפיון או הכשרה של כוח האדם, שימוש בכלים חדשים או מתקדמים וכד'.
  • אגב, במקרים מסוימים, שדרוג יכול להניב רווח כפול ולהיות גם דרך לצמצום הוצאות, בלי להוריד את רמת האבטחה הקיימת ובלי לחרוג מהנחיות הגוף המנחה. חשיבה יצירתית, במקרים רבים, שווה גם כסף.
  • אחת התובנות הראשונות שלי הייתה שהתפקיד החדש שחרר אותי מהמיקום בין הפטיש לסדן, בין החברה מקבלת השירות (הלקוח) לחברה מספקת השירות (חברת האבטחה). הסיטואציה הזו, משרתם של שני אדונים, מייצרת קונפליקטים מזדמנים ותמיד ניסיתי להתיר אותם מראש. השיקול המנחה מבחינתי היה הצורך מבחינת האבטחה, תוך ניסיון לשקף אותו לשני הצדדים ולהשיג את הבנתם.
  • היום, המנהלים תחתיי מצויים ביני לבין חברות האבטחה ואני מנסה לגלות הזדהות והבנה כלפיהם. אני מנסה לתרום להם מניסיוני בפוזיציה הזו ולגייס אותם לצידי. חשוב לי גם שהם יראו בהתקדמות שלי מסלול אפשרי גם מבחינתם.
  • שנתיים בתוך התפקיד הנוכחי, הלמידה היא הדרך שלי לחזק יסודות ולהתפתח. היות שהתפקיד הזה חדש בחברה אז אני בונה אותו, אבל במובנים רבים הוא גם בונה אותי. חושף אותי לתחומים חדשים, מפיק אצלי תובנות חדשות.
  • מקורות הלמידה שלנו בתחום ניהול האבטחה הם דלים ואני מקווה שהגילדה תהפוך להיות אחד מהם, אפילו המוביל מביניהם. אני נכון להתגייס לטובת המיזם ולתרום את חלקי בפיתוח הקהילה.
2 תגובות
  1. כל הכבוד על החשיפה,
    מעשיר ופותח אופקים

  2. בהצלחה

תגובה חדשה