אבטחה ארגונית בחו"ל

גלובוס

הקדמה

במהלך השנים האחרונות, יציאה של עובדים לחו"ל במסגרת ובמימון ארגונים לצורך פגישות, כנסים, סיורים וכד' הפכה לנפוצה ולתדירה יותר ויותר.

הגלובליזציה אשר מייצרת קשרים חוצי מדינות ויבשות בין ארגונים, הסכמים בינלאומיים כגון 'השמיים הפתוחים', הכניסה של חברות תעופה רבות והתחרות ביניהן אשר מובילה להורדות מחירים, הן הסיבות המרכזיות לכך. בנוסף, במקרים רבים, אפילו חופשות של עובדים בחו"ל משתלמות יותר מבארץ וארגונים רבים בוחרים באופציה זו.

מציאות זו מניחה בפתחם של מנהלי האבטחה בארגונים אחריות נוספת – ביטחון העובדים גם במהלך שהותם בחו"ל.

תחילתה של מגמה

דו"חות רשמיים מלמדים – במשך שנים, שוב ושוב, כוחות הביטחון הישראלים מסכלים ניסיונות לפיגועים נגד מטרות ישראליות רשמיות בחו"ל, לרבות בנציגויות ובאישים. נוכח הקושי של ארגוני הטרור לפרוץ את חומות האבטחה הממלכתית החלה להתחזק מגמה של פיגועים נגד מטרות בקו האבטחה השני כגון הקהילות היהודיות והתיירות הישראלית. מטרות חדשות, חשופות יותר – מטרות אזרחיות.

התקפות מגוונות נגד מטרות יהודיות וישראליות בחו"ל התרחשו בזו אחר זו, בהודו, בגאורגיה, בתאילנד, בקפריסין ובטורקיה. בתאריך 18.02.12 מגמה זו קיבלה ביטוי קטלני – פיגוע נגד אוטובוס תיירים ישראלים בבורגס, בולגריה, גובה את חייהם של חמישה ישראלים (והנהג המקומי) ומותיר עשרות פצועים.

אבי דיכטר, ראש השב"כ בדימוס, התראיין אודות הפיגוע באותו יום וחיזק את ההבנה: כוחות הביטחון הממלכתיים של ישראל כנראה דוחקים את המחבלים שרוצים לפגוע בה לחפש זירות אחרות, קלות ונוחות יותר. כלומר, פיגוע זה חשף באורח מוחשי את 'הבטן הרכה' של האבטחה הישראלית בחו"ל. דפ"א של פיגוע נגד מטרות ישראליות אזרחיות תפסה מקום בקדמת הבמה. לפיכך, קם צורך אמיתי לספק אבטחה ברמה מספקת גם במישור זה.

המניעה

בתחום האבטחה, המטרה הראשונה תמיד תהיה מניעה, להבדיל מסיכול. האבטחה בשגרה נמדדת בהתאם ליכולתה למנוע סיכונים דרך איתור וצמצום דפ"אות טרם הצורך להתמודד איתן בשטח.

לפיכך, מנהל האבטחה בארגון נדרש לקבל לידיו, בהקדם האפשרי, את מקסימום הפרטים אודות היציאה לחו"ל של העובדים מאת ראש המחלקה הרלוונטית או ראש המשלחת. יעד, תאריכים, כמות וזהות המשתתפים, מטרות, פרטי הטיסות, פרטי מקום הלינה, לוח זמנים, איש הקשר מצד המארח, תחבורה מקומית, גורמים שלישיים רלוונטיים וכו' וכו'. ניתוח יסודי מוקדם של הנתונים הללו וגיבוש תמונה מלאה תאפשר הבנה של רגישות ומסוכנות המשלחת והיעד, ובהתאם את רמת האבטחה הנדרשת.

לצורך ההמחשה: גודל המשלחת רלוונטי לגבי הבולטות שלה בשטח ויכולות השליטה והפיקוח אודות התנהלותה, ייצוגיות המשלחת לגבי היותה מטרה מזוהה ואטרקטיבית, קשיחות לוח הזמנים לגבי גמישות השגרה והאפשרות ליזום בה שבירות, תחבורה מקומית לגבי הבדיקות המוקדמות של הנהגים ונותני השירותים למיניהם וכו' וכו'.

בהמשך לניתוח זה, מנהל האבטחה יגבש המלצות ליישום המשלחת, לרבות שינויים נדרשים בטיסות, במקומות הלינה, בלוח הזמנים וכד'.

רמות האבטחה, מהבסיסית ביותר ואילך, יתחילו בתדריך ביטחוני מאת מנהל האבטחה לחברים במשלחת ובקובץ הנחיות פרטני אשר ילווה אותם במהלך הנסיעה, בצירוף דף קשר לגורמים הרלוונטיים בארץ וביעד. בנוסף, יהיה תיאום מול כוחות הביטחון המקומיים הרשמיים והנציגות הישראלית ביעד. במקרה הצורך בו נדרשת רמת אבטחה גבוהה יותר, ניתן יהיה להוסיף כוח אבטחה מקומי צמוד (בשכר) ואף כוח אבטחה ישראלי צמוד.

אגב, מלבד איום הטרור בו מתמקד מאמר זה, יש לציין גם איומים נוספים במישור הפלילי אליהם ישנה חשיפה. האיומים הללו אף סבירים ותדירים יותר, כגון שודים וגניבות, הפרות סדר, גילויי אנטישמיות וכד', וגם בהם יש כדי לסכן את שהות העובדים בחו"ל.

נכון, במקרים רבים האפשרות להקצות תשומות אבטחה בריבונות זרה היא מוגבלת, בטח בארגונים קטנים או במשלחות קטנות מהסקטור הארגוני והאזרחי. למרות זאת, מנהלי האבטחה אשר משלחים עובדים לחו"ל חייבים להכיר באחריות הבסיסית שלהם כלפיהם ולספק להם את מקסימום הביטחון במסגרת האפשרויות הקיימות.

3 תגובות
  1. מומלץ מאוד להיעזר לאתר המטה ללוחמה בטרור הבריטי
    https://www.gov.uk/foreign-travel-advice

  2. מאמר טוב. מומלץ, אם ניתן, לתחקר העובד/משלחת לאחר חזרתם, בעיקר (אך לא רק) אם מדובר בנסיעת עבודה ליעד פחות שגרתי. על התחקור להתמקד באירועים חריגים לאורך השהות בחו"ל, וכל חשד או אינדיקציה אישית למשהו לא שגרתי. הרעיון הוא ליצור איזשהו מאגר מידע לשימוש עתידי של דפוסי מציאות היכולים לחדד עירנות בתדריכים הבאים

  3.  מזה מספר עשורים, נתונים אזרחים ישראליים לאיום טרור בזמן שהותם בחו"ל. רמת האיום וחומרתו משתנה מעת לעת, אך לצערנו אינה מפסיקה. המאפיין העיקרי של הטרור הבינ"ל בשנים האחרונות הוא התפשטותו הגלובלית, כולל לאזורים ומדינות שנחשבו כבטוחות יחסית כמו מדינות אירופה. אמנם מערכת הביטחון של מדינת ישראל נדרשת במידה כזו או אחרת להגנת שלומם של אזרחים ישראלים, במהלך טיסתם/הפלגתם ושהותם בחו"ל, אולם מובן מאליו שהיכולת המעשית מוגבלת.
     אירועי הטרור שפגעו במהלך השנים במטיילים ברחבי העולם, לרבות בתיירים ישראליים (ברצלונה, פריז, בריסל, בולגריה, קפריסין, קניה, טורקיה, מצרים וכד'), מחייבים ישראלים המבקרים והשוהים בחו"ל למודעות ביטחונית בסיסית והתנהגות מונעת אשר תצמצם ככל האפשר את רמת הסיכון.
     מעבר לאיומי הטרור, תיירים ישראלים בכלל וקבוצות תיור בפרט, חשופים לאיומים נוספים כמו פשיעה, הפרות סדר והתפרעויות, העלולים לסכן את ביטחונם במהלך השהות בחו"ל.
     עם היותו של איום הטרור גלובאלי, מעת לעת מתפתחים איומים ספציפיים יותר לאזורים מסוימים או מאפיינים חדשים של איומים, שחשוב לכלול במודעות הביטחונית של הנוסעים והשוהים בחו"ל ולעדכן בהתאם את כללי ההתנהגות המונעת בעת הצורך.
     אמנם המטה לביטחון לאומי מפרסם אזהרות מסע משל עצמו ושל משרד החוץ, באמצעות אתר אינטרנט עדכני ומתוחזק היטב, עם זאת הנוסע המצוי אינו טורח להיכנס לאתר, מה עוד שזה אינו כולל איומים שאינם קונקרטיים, כמו גם כללי התנהגות מונעת ספציפיים.

     על רקע מגוון איומים אלה, אך סביר שיעשה ולו המעט בתחום הכרת כללי ההתנהגות המונעת בחו"ל טרם היציאה לכל אחת ממדינות העולם, לרבות קבלת תדרוך ביטחוני מקצועי ושימוש בעת הצורך ב"ארגז כלים" בתחום האמור.

תגובה חדשה