ה-7 באוקטובר חשף, במחיר דמים, שורה של חולשות בתפיסות האבטחה המסורתיות בישראל, בטח בתחום האבטחה ההיקפית. בתרחיש הקריטי ביותר, בו הזמן הפך למשאב הקריטי ביותר, קווי ההגנה נפלו בזה אחר זה. ההתראות התקבלו, אבל הסתבר שזה היה מאוחר מידי. האויב חדר באגרסיביות ובמהירות, וזמן התגובה שנותר לכוחות התגובה היה קצר מידי.
אבטחה היקפית מסורתית אשר משרתת יישובים ואתרים רבים בישראל מבוססת מודל משולש: גידור המשמש קו הגנה ראשון, מצלמות אשר סורקות את השטח הקרוב וסיור המשמש כוח תגובה ראשוני.
מודל משולש זה היה הסטנדרט במשך שנים ארוכות, אבל המגבלות המובנות שלו הפכו מוכרות גם לאויב, שבונה את תוכנית התקיפה תוך ניצול אותן חולשות. התראה מאת גדר, מצלמה או סייר, תהיה לרוב במרחק קצר ותוביל לתגובה מאוחרת. בנוסף, האפקטיביות של הכלים הללו יורדת בתנאים מאתגרים כגון חושך, סינוור, גשם וכד'.
כלומר, נדרשות שכבות אבטחה נוספות אשר ישלימו את הקיים, זאת כדי להבטיח זיהוי מוקדם יותר, וזמן תגובה ארוך יותר. נדרש קו אבטחה נוסף.
אחד הפתרונות המבוקשים ביותר בשנים האחרונות, ובטח מאז השבת השחורה, הוא מכ"ם לאבטחה היקפית.
מכ"ם (ראשי תיבות של מגלה כיוון ומרחק) הוא כלי זיהוי, אשר משדר גלי רדיו ומודד את ההחזר מהם. ככזה, התלות שלו בקווי ראייה ישירים ונקיים היא מינימלית. המכ"ם סורק תאי שטח גדולים ברציפות, ומייצר התראה אוטומטית בכל זיהוי של אובייקט בהם, אשר גם ניתן לסיווג – אדם, חיה, רכב, רחפן.
היכולות המשלימות של המכ"ם הן זיהוי אובייקטים במרחקים ארוכים (בין 1,000-150 מטרים) ובזוויות רחבות בהרבה בהשוואה למצלמות, ואפקטיביות בתנאים מאתגרים בהרבה בהשוואה אליהן, לרבות חושך, סינוור, גשם וכד'. הן שטח הכיסוי והן טיב הכיסוי הם יתרון מובהק של המכ"ם.
המכ"ם מתממשק בקלות לכלים אחרים ומשלים אותם, ובכך מאפשר לזהות אובייקטים באמינות גבוהה יותר (בינה מלאכותית) ולהפנות את המצלמות (PTZ) ו/או את הסיור אליהם, ליזום תאורה, כריזה וכד'. החיבוריות והסנכרון בין המכ"ם לבין הכלים האחרים הם ביטוי למגמה המתחזקת של אקו-סיסטם טכנולוגי, שבו הכלים משלימים זה את זה, ומשדרגים זה את זה.
בנוסף, השילוביות בין המכ"ם לבין המצלמה מחייבת אימות כפול ונפרד של כל זיהוי אובייקט במרחב, ומפחיתה דרמטית את כמות התראות השווא.
מכ"ם מאפשר למנהל הביטחון להמיר מרחק בזמן – זיהוי מוקדם יותר, במרחק ארוך יותר, מקנה לכוחות האבטחה, ביחס ישר, זמן תגובה ארוך יותר. זיהוי של אותו אויב במרחק של 100 מטרים ובמרחק של 800 מטרים הם שני תרחישים שונים לחלוטין, וההבדל בין כישלון להצלחה.
יתרון נוסף ופחות מוכר של המכ"ם הוא היכולת לזהות גם איומים מהאוויר.
בשנים האחרונות, לצד השימוש הגובר ברחפנים למשימות אבטחה, הם משמשים גם בידי האויב למשימות איסוף, תקיפה, הברחה וכד'. רחפנים הם איום חדש יחסית, אבל חמקן וקשה לאיתור. גם במקרה הזה, מכ"ם מסוגל לספק פתרון וליצור שכבת הגנה נוספת – באוויר.
שיקול נוסף וחשוב שבו נדרש מנהל הביטחון הוא כלכלי.
בשנותיו הראשונות, מכ"ם היה כלי נחלתם של צבאות בלבד, בשל גודלו, משקלו ומחירו. במרוצת השנים, הטכנולוגיה התקדמה, הקטינה והוזילה את המכ"ם, ובכך גם איזרחה אותו. יישובים ואתרים מוגבלים בתקציב או בתשתיות, יכולים היום לשלב אותו ולשדרג דרמטית את האבטחה ההיקפית. התשתיות, ההתקנה והתחזוקה של מכ"ם הן פשוטות, מהירות וזולות ביחס לחלופות.
פתרונות מכ"ם זוכים לביקוש גבוה מאז השבת השחורה בסקטור היישובים, אבל החשיפה אליהם וההיכרות איתם פתחו את הדלת גם לסקטורים נוספים אשר הבינו את הפוטנציאל ויזמו את ההתאמות הנדרשות, החל מתשתיות לאומיות אל חברות פרטיות.
חשוב לציין, לצד יתרונותיו הרבים, למכ"ם ישנם גם מגבלות שיש להכיר ולשקול, ובראשם אפקטיביות נמוכה בסביבות צפופות. בדומה לכלים אחרים, יש לבחון את התאמתו לגופו של מקרה.
המציאות משתנה, האיומים בכלל ואיום הייחוס בפרט משתנים, ולפיכך גם הארסנל האבטחתי בידי מנהלי ויחידות הביטחון מחויב להשתנות. האבולוציה המואצת בתחום טכנולוגיות הביטחון מאפשרת זאת, ומנגישה כלים חדשניים ומתקדמים יותר, ביניהם המכ"ם.
תפקיד מנהל הביטחון הוא להיות קשוב ודרוך לשינויים, הן במרחב האיומים והן במרחב הפתרונות, ולהבטיח שהוא משמר את יתרונו בכל שלב.
תכנים משלימים:
