המציאות בישראל היא של מחסור גדול בכוח אדם זמין למשרות 'שחורות' כגון ניקיון ואחזקה, בהן העבודה קשה, מאומצת ובלתי משתלמת (לרוב, בשכר מינימום). לפיכך, ולאור אפס דרישות הסף, חברות כוח אדם מגייסות למשרות הללו כל אדם שנכון להשתלב בהן.
המצוקה והדחק של חברות כוח אדם מותירים אותן חשופות לניצול של צד שלישי – גורמים קרימינליים אשר מספקים פתרון מפתה של כוח אדם בלתי חוקי. הגורמים הללו מהווים אפוטרופוס של כוח אדם זר וחסר אונים אשר נכנס לגבולות המדינה בכיסוי (תיירות) או בהברחות, ומצויד בתעודות מזויפות. ההכרח של חברות כוח אדם לייצר פתרונות בשטח מוביל אותן לחרוק שיניים ולגייס עובדים אשר החוקיות שלהם מוטלת בספק.
האינטרס להתנהלות הזו הוא משותף, Win-Win-Win. חברות כוח אדם שמקבלות עובדים זולים ומחויבים למשרות 'שחורות', עובדים זרים שמקבלים משרות בשכר גבוה יחסית לנהוג במדינתם, וצד שלישי שגוזר אחוזים תמורת התיווך ביניהם.
העובדים הבלתי חוקיים הללו מאמצים זהות גנובה, לרוב של אזרחים הגרים במדינה (לרבות שם ותעודת זהות), ונקלטים בחברות כוח אדם באותן משרות 'שחורות' אשר קיים קושי לאייש. בהתאם לכך, אותם אזרחים שזהותם נגנבה, ברשומות מוסדות המדינה, לכאורה מחזיקים בחיים כפולים. הרי אזרח שזהותו נגנבה, לכאורה מחזיק בשתי משרות במקביל, בלי הצהרה ותיאום המחויבים בחוק ובלי תשלום מיסים נדרשים, וצובר חובות. דוגמה להמחשה: לפני חודשים אחדים, בחור בן 26 ממוצא אוקראיני, רווק המתגורר באזור הדרום ועובד בתפקיד מאבטח, קיבל דרישת תשלום מאת מס הכנסה בסך כ-100,000 ₪ בגין עבודה ב-10 חברות ניקיון שונות במקביל בין השנים 2019-2017. בבדיקה הסתבר שמדובר שזהותו נגנבה ותחת פרטים זהים עובד בחור גרוש המתגורר באזור המרכז.
הצד השני, חברות כוח אדם, מצויות גם הן בחשיפה ובסיכון שהרי אותם עובדים בזהות גנובה הם תחת החסות והאחריות שלהן. לצורך ההמחשה: במקרה בו עובד נפל, שבר יד ונזקק לטיפול רפואי, סביר להניח שזהותו האמיתית תתגלה והחברה תידרש לספק הסברים לרשויות החוק.
אנו, מנהלי האבטחה, נדרשים לגלות עובדים בזהות גנובה בחברות ובארגונים שלנו, שהרי רובם נקלטים בהם אחרי תהליך סינון מינימלי ביותר או אפילו דרך ספק משנה.
סימנים מחשידים:
- לרוב, עובדים בזהות גנובה יחזיקו תעודות זהות בהן הם יהיו רשומים בשם המתאים ליוצאי מדינות מזרח אירופה, או בכל מקרה זרים.
- לרוב, הם יהיו רשומים 'רווקים' או 'גרושים', בלי ילדים.
- לרוב, הם יהיו רשומים גרים באזור המרכז.
- לרוב, הם יהיו בלי חשבון בנק ויציגו אישור ניהול חשבון בנק של צד שלישי אשר אליו יבקשו להכניס את המשכורת החודשית.
- לרוב, היכולת שלהם לדבר או אפילו להבין עברית תהיה אפסית.
התמודדות:
- בשלב הקליטה, ניתן להגדיר נוהל לפיו המשכורת החודשית תיכנס לחשבון אישי בלבד, או לחשבון של צד שלישי בהתניה שמדובר בקרוב משפחה בדרגה ראשונה בלבד (כולל הצגת מסמכים תומכים).
- בשלב הקליטה, ניתן לדרוש הצגה של כרטיס חבר קופת חולים.
- במקרה בו מתקיים חשד לגבי עובד, ניתן לקיים איתו שיחה, לשאול אודות סימנים מחשידים ולהתרשם מתשובותיו ותגובותיו. בנוסף, ניתן לבדוק פיזית את אמיתות הפרטים. לדוגמה, לבקר בכתובת המגורים הרשומה.
עובדים בזהות גנובה, גם במקרים בהם ישנה אמפתיה וחמלה כלפיהם, מלבד היותם בלתי חוקיים, מהווים איום מוחשי הן כלפי חברות כוח אדם המגייסות אותם והן ובייחוד כלפי האזרחים אשר זהותם נגנבת. התנהלות זו קיימת בהיקפים גדולים ובלי הכרה בכך והתמודדות בהתאם היא רק תקבל חיזוקים ותגדל. מנהלי האבטחה הרלוונטיים חייבים לראות בכך איום מוחשי ולהקדיש את המשאבים הנדרשים כדי לצמצם את הסיכונים בכך שמסתובבים בקרבם עובדים בזהות גנובה.
דני שנער | יועץ ביטחון
בעובד בעל זהות גנובה המורשה בגישה לאזורים מוגבלים, טמונה סכנה ממשית, שכן בעל גישה לאזורים מוגבלים שלו כוונות עוינות, עלול לגבור על מערכי האבטחה השונים ולסייע בהחדרת חומרים אסורים לאזורים מוגבלים.
ניתן בהחלט לומר שלאחרונה קיימת מגמה של ארגוני הטרור למיניהם, להסתייע לשם ביצוע פיגוע, בתשתית האנושית האוהדת אותם.
ביצוען של בדיקות ביטחונית לקראת/בטרם העסקה, לרבות בדיקות חוזרות במהלך העסקה נתקלות במגבלות משפטיות, אתיות ומעשיות, המקשות על ביצוען וכיום אין למעשה כל תקן המגדיר את מדדי בדיקות הרקע, איכותם ותכיפותם הנדרשים מעובד חדש או וותיק המועסק בגופים שאינם ממלכתיים.