הדרכה היא תיווך בין הידע שלנו לבין היכולת של החניך
מבוא
טרם אציג את משולש יסודות ההדרכה, אקדים ואסביר את מהותה של ההדרכה לתפיסתי.
ברשותכם אתחיל בהקבלה – הדרכה לתפיסתי מקבילה לתחום התיווך. בדומה לתיווך, בהדרכה יש לנו אפשרות לשווק או למכור מוצר שאינו בבעלותנו. התפיסה הרווחת לפיה הדרכה היא מכירה של ידע היא שגויה. בימינו, הידע הוא ברשות הרבים וניתן לאתר ברשת האינטרנט כל בדל של מידע מבוקש. הכל זמין, נגיש ומהיר לכל דורש.
מקומו הקלאסי של המדריך השתנה במרוצת השנים, והיום הוא משמש מתווך אשר תפקידו למצוא את הדרך הנכונה ביותר לתקשר את הידע לחניך. כלומר, להנגיש את הידע בהתאם ליכולות ההכלה של החניך כך שהאחרון יוכל לתרגם אותו בסופו של התהליך לכלים יישומיים.
המייחד את תחום ההדרכה היא היכולת לקיים אותה בהתאמה מלאה למשימות המוגדרות לחניך. מודל תל"מ – תכנון לפי מרכיבי תפקיד (או לפי מצבים מתפתחים). המדריך מתווך את הידע הרלוונטי ומוכר שיטה.
כמו דברים רבים בחיים, לתפיסתי גם תורת ההדרכה מתחלקת לשלושה חלקים המשלימים זה את זה. חיבור נכון וסנכרון מתוזמן של שלושתם, משולש היסודות, ישלים תוצר הדרכה אשר בקצה התהליך יתורגם לכלים יישומיים בידי החניך (הלקוח).
גם פה לסמנטיקה יש משמעות ולא מעט, הרי כבר שכתבתי את המילה הדרכה, אפילו פה בתוך סקטור מקצועי סגור, כל אחד בעייני רוחו יצר לו באופן אוטומטי ושאינו מודע בכלל תמונה בראש של איך ואיפה הוא רואה את הדרכה – בכיתת הלימוד? במטווח? בדוגו? בתוך המתקן? או אולי בכלל On the job training שכן גם הדרכה תוך כדי עבודה בסביבת העבודה האמיתית גם היא הדרכה. הרי אם נבחן רגע לעומקם של דברים אפילו את המילה שכולם אוהבים להשתמש בה – "חפיפה", מהי חפיפה? חפיפה בסופו של דבר היא כיוונון סופי וחידוד של ההכשרה המקצועית לזירת העבודה הנוכחית ברמת המיקרו, ברמה הפרקטית. גם חפיפה היא הדרכה וגם היא תוליד בסופו של דבר מוצר סופי. טוב יותר או פחות? זה כבר תלוי באיכות ההדרכה. דבר אחד משותף לכלל אילו שהזכרתי מעלה מדובר בהדרכה כחלק מהליך הכשרה מקצועית, לא מדובר בלימוד אקדמי תאורטי, ההבדלים בין הוראה להדרכה מהותיים ומשמעותיים מאוד, זה כבר נושא בפני עצמו לדון בו.
אז למה סמנטיקה? ביום שאנחנו, אנשי ההדרכה, נבין שהלקוח תמיד צודק (להלן החניך) ונבין שמטרת העל היא לספק ללקוח מוצר (תוצר הדרכה) בדרך שמתאימה לו, מה שיישאר לנו זה רק להבין איך עושים את זה מספיק טוב … וזאת חברים כבר בעיה טכנית בלבד. הרבה מהבעיות שאנשי הדרכה נאלצים להתמודד איתן היום סובבות הרבה לפני הטכניקה בשאלה מהותית אחרת לגמרי – "מהי מטרת העל של ההדרכה?" ברגע שמטרת העל ברורה מה שנשאר זה רק להתאים את הדרך ללקוח הסופי על פי מידותיו וצרכיו. כאמור כפי שכבר אמרתי, שאיש ההדרכה מבין שהוא נמדד בהצלחת הלקוח שלו הוא הופך להיות "מתווך" טוב הרבה יותר.
יסוד ראשון: אדמה
החיבור לאדמה הוא החיבור הישיר והמיידי שלנו לחידושים ותמורות בעולם התוכן המקצועי שלנו.
האדמה היא הבסיס, החיבור למוצר הסופי אותו צריך לקבל החניך. היכולת להתאים ולאפיין לו מוצר שהוא באמת צריך היא הבסיס להצלחת הליך ההדרכה. כשלקוח מגיע לרכוש מוצר מסוים הוא מחפש את המוצר שיענה על צרכיו בצורה הטובה ביותר, המתווך כאיש מקצוע צריך לדעת מהם צורכי הלקוח ובהתאמה מהו המוצר המתאים ביותר לצרכים אלה. במידה ויצליח בתוך כללי המשוואה הנ"ל הוא הרוויח לקוח מרוצה שקיבל את המוצר שהוא צריך, הרוויח חווית קניה טובה ובהתאמה יחזור שוב ממקום חיובי לאותו המקום – "המוכר קיבל את המנדט".
במקרה שהתהליך נכשל, הנזק המתהווה הוא כפול, הקונה רכש מוצר שאינו מתאים לו, לא עונה על צרכיו, הוא "תקוע" איתו. ומהצד השני, מה שהוא באמת צריך – אין לו. הלקוח בשלב הזה מרגיש מרומה, מתווכי מידע מצטיירים לו כרמאים / לא אמינים או לחלופין לא מקצועיים. במילים אחרות, המתווך איבד מנדט להמליץ / לייעץ / למכור בעתיד שכן המוצר המתאים לא התקבל וכפועל יצא רמת האמון ירדה.
אדמה היא החיבור שלנו אנשי ההדרכה לקרקע, החיבור לסביבת העבודה ולצרכים המקצועיים של החניכים שלנו. היכולת להכשיר על פי מרכיבי ביצוע עתידיים. היכולת המקצועית שלנו להתחדש וללמוד כל הזמן תעניק לנו בסופו של דבר את היכולת להכשיר חניך לסביבת עבודה מקצועית ודינאמית המשתנה כל הזמן. לא נלמד – לא יהיה מה ללמד, איבדנו רלוונטיות. החיבור לאדמה הוא הדרך שלנו להישאר 'עם אצבע על הדופק' ולהיות תמיד צעד אחד קדימה לפני הלקוח אותו אנחנו צריכים להכשיר.
יסוד שני: אש
כשאתה עושה משהו שאתה אוהב אתה עושה אותו טוב.
כמה פעמים בחייכם שמעתם את המשפט הזה? אז… ההוכחה שהוא נכון טמונה ונעוצה בעקרון ה"אש" כיסוד השני במשולש ההדרכה.
בהמשך ישיר ליסוד "האדמה" אותו הזכרתי קודם לכן התומך בללמוד, להתקדם ולא להישאר מאחור. יסוד "האש" מוציא את זה הלכה למעשה אל הפועל.
האמונה במה שאתה עושה, או לחלופין, הזיקה לתחום המקצועי אותו אתה מדריך יוצרת כמיהה לנושא הנדון וכפועל יוצא חקרנות וסקרנות אישית . סקרנות אישית היא הלחם והמים של כל איש הדרכה בעולם התוכן שלו. הסקרנות האישית יוצרת תהליכי חקרנות וחיפוש בלתי פוסקים במקורות שונים ומגוונים, אלה יוצרים תהליך תמידי של חשיפה לחומרים מקצועיים חדשים, בדיקה שלהם, הטמעה שלהם ובסופו של תהליך תיווך ומכירת הידע החדש ללקוח – החניך.
בסופו של תהליך נוצר מעגל קסמים שמונע מאש פנימית מקצועית של זיכה וסקרנות של איש ההדרכה המניעה תהליכי חדשנות קבועים בארגון ומבטיחה רלוונטיות גם בסקטורים בהם מתקיימות תנודות מקצועיות חדשות לבקרים.
זיקה אישית או אמונה אמיתית בעשייה תלווה תמיד ב-Extra mile, הערך המוסף האישי של איש ההדרכה המחובר לתחום בו הוא עוסק יבוא לידי ביטוי במקומות בהם אנשי ההדרכה נוטים להישבר בד"כ. השגרה השוחקת ההורסת כל חלקה טובה בעבודת ההדרכה תפגע פחות במדריך החקרן והסקרן שכן זה האחרון ינסה לשנות, לגוון ולחדש, גם בתוכן המקצועי וגם בשיטות העברת התוכן, להלן ההדרכה.
האמונה בצדקת הדרך, בעשייה, תאפשר לאותו מדריך לתת מעבר, להיות יצירתי ושונה במקומות בהם עולה הצורך בכך, להגדיל בתחומו ולעשות לפעמים את הקצת יותר ממה שנדרש ממנו ..לתת את הערך המוסף שלו, להביא אותו עצמו.
יסוד שלישי: מים
מתוך שלא לשמה בא לשמה
מים רותחים מקשים את הביצה ומרככים את תפוח האדמה – אותה הדרך לא תמיד תוביל אל אותה המטרה. למטרה ניתן להגיע במספר דרכים שונות ומגוונות, גם בעולם ההדרכה נכון הוא הדבר . אם נחזור למספר רגעים לעולם המכירות , המוצר והלקוח, לכולנו ברור שהמתווך רוצה למכור ,הוא יודע שאותה הדרך לא תעבוד על כל הלקוחות, כל לקוח והדרך להגיע לליבו. הדרך להשלמת משולש יסודות ההדרכה תמונה במדריך שלנגד עיניו עומדת לה מטרת העל, ולצידה עומדות להן התובנות הנוגעות ביכולת שלו לשנות ולגוון בדרכיו על מנת להשיג אותה. את יסוד "האש" סיימתי ביכולת של איש ההדרכה להביא אותו עצמו והערך המוסף שלו לתוך ההדרכה. יסוד "המים" כבר נוגע בפרקטיקה של העשייה והדרך לעשות זאת. וורסטיליות ורב גוניות ,התנתקות מקיבעון מחשבתי הן הכרח במשולש ההדרכה, כאמור המטרה מקדשת את האמצעים . חניכים הם בני אדם (בין היתר) אחד אינו דומה לחברו, לנסות ולייצר דפוס התנהגות אחיד כלפי חניכים הוא ביסודו אינו נכון שכן דפוס אחד לעולם לא יוכל לשרת רבים. במקרה זה, בדיוק כמשל המים הרותחים, התנהגות ודרך מסוימת מול חניך א' תניב תוצאה מסוימת, אותה התנהגות ואותה הדרך בדיוק מול חניך ב' לא בהכרח תיתן אותה תוצאה. אז את מה נכון לקדש ? את הדרך או המטרה במקרה הזה ? לי באופן אישי התשובה ברורה ואינה משתמעת לשני פנים. אם אני חוזר רגע לתחילת דבריי, התשובה לכולנו טמונה באקסיומה -הצלחתו של החניך היא הצלחתו של המדריך וכנ"ל לגבי כשלונו שהרי אם נפעל על פי הנחה זאת , המטרה מקדשת את האמצעים .
אז מה בעצם מונע מאיתנו לפעול על בסיס אותה אקסיומה ? מספר גורמים מונעים מאיתנו בעצם לקבל את השוני הקיים בין חניכים "ולזרום" עם שיטות עבודה שונות ומגוונות גם בתוך קבוצה אחת .
- חוסר רצון / מוטיבציה של המדריך לעבוד קשה ולהתאים עצמו למספר סוגי חניכים, שיטת עבודה אחת מצריכה הרבה פחות השקעה, גוזלת פחות זמן, מצריכה פחות אמצעים וכדומה.
- קבעון מחשבתי – ככה אני גדלתי, ככה אני למדתי, זאת הדרך היחידה – חוסר היכולת לקבל שיטות עובדה שונות מאילו אני מכיר ועליהן אני התחנכתי. נובע הרבה פעמים מחוסר הרצון ללמוד ולהשקיע.
- אגו – אני ואפסי עוד – אין עוד חוץ ממני . אני החשוב, לא החניכים, לא מטרת העל . אין סיבה שאשנה את שיטת ההדרכה או שאבצע התאמות. התנהלות בצילו של אגו לעולם תמנע ממדריך להגיע למטרת העל שכן בעייני עצמו הוא מטרת העל .
דרך נוספת בה אלמנט המים או בעצם היכולת של מדריך "לזרום" בתוך מצב נוצר באה לידי ביטוי בהבנתו של מדריך הבנת עומק של סיטואציה, היא היכולת שלו להפיק תועלת מקצועית מתוך שלא לשמה. או בעצם לסטות מהמטרה המוגדרת של שיעור מתוכנן מתוך הבנה שכרגע נולדה הזדמנות לגעת בנושא שאינו קשור למערך הלימוד אך מתוקף היותה כזאת שעלתה מן הקבוצה אין לוותר על התמקדות בה ואף להפיק ממנה את המיטב לטובת הקבוצה.
אין ספק שסטייה ממערך לימוד דורשת ניסיון ויכולת תמרון, יחד עם זאת, התועלת בלתת מענה לתוכן שהועלה על ידי קבוצה היא אדירה ואין להקל בה ראש.
סיכום
משולש יסודות ההדרכה, כפי שהצגתי אותו במאמר זה, הוא ה-'אני מאמין' שלי. כל הרכיבים במשולש 'אדמה, אש ומים' צריכים להתקיים זה לצד זה, והם תלויים זה בזה.
בקצה תהליך ההדרכה, אנו מחויבים להשיג תוצר אשר יתורגם לכלים יישומיים בידי החניך. התוכן נגזר מהגדרה מוקדמת של מרכיבי התפקיד, אבל השיטה צריכה להיות הנכונה והמתאימה ביותר לחניך. המדריך יהיה זה שנדרש לנתח את יכולות החניך ואת הדרך להקנות לו ידע ויכולות חדשות.
והיסודות: 1. תאמינו בתוכן שאתם מלמדים, 2. תקדשו את המטרה, 3. הפנימו שהצלחת החניך היא הצלחתכם.
– ההרצאה 'יסודות בהדרכה' מאת שאול לייב זמינה לצפייה בערוץ היוטיוב של הגילדה. מוזמנים.
– התמונה באדיבות 'המרכז הרב תחומי לביטחון, אבטחה וחקירות'
