גילדאי תחת זרקור – נתנאל לוי

הקדמה

'גילדאי תחת זרקור' היא פינה מבוססת פגישה אישית אצל חבר גילדה מארח. בפגישה נקיים שיחה פתוחה ונלך בנתיבים אליהם תוביל הסקרנות. בדרך, ננסה לאסוף תובנות מאת החבר אותן נרצה לשתף לחברים בקהילה.

אודות

נתנאל לוי, יליד 1981, תושב ירושלים, נשוי+4. תפקיד נוכחי: מנהל אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר, המשרד לשוויון חברתי.

הפרופיל האישי של נתנאל באתר הגילדה

תובנות

• הקריירה שלי בתחום האבטחה החלה באגף הביטחון והחירום של משרד ראש הממשלה. במסגרת זו איישתי שורה של תפקידים, תחילה מאבטח מהשורה בבית ובמשרד ראש הממשלה, ובהמשך אחראי משמרת ואחראי הדרכה של מחוז ירושלים.
• אחרי שלוש שנים קודמתי לתפקיד הניהולי הראשון שלי – קצין משמרת במשרד ראש הממשלה. מורכבות התפקיד הייתה בראש ובראשונה בשל גודל וגיוון היחידה, לרבות מאבטחים, סורקים, בודקים ומוקדנים. תזמורת גדולה תחת מנצח אחד שחייב להבטיח סנכרון מלא בין החברים בה, למרות ההבדלים ביניהם, בתפקידים ובהכשרות.
• אתגר נוסף היה שמירה של מתח תמידי ורף דריכות גבוה. משרד ראש הממשלה מוגן ברמה הגבוהה ביותר, וההבנה הזו מחלחלת לכוח האבטחה אשר נוטה להישחק וליפול לשאננות.
• ובכל זאת, האתגר הגדול והייחודי בתפקיד זה, אתגר שהקפדתי בו מאז וגם היום, הוא ריסון הכוח, הן של כוח האבטחה והן שלי ברמה האישית. משרד ראש הממשלה הוא מגדל השן בתחום האבטחה ונהנה מהקצאה איכותית ובלתי מוגבלת של משאבים – כוח אדם, הכשרות, ציוד, תקציבים שוטפים ומיוחדים וכו'. התפקיד הזה מקנה כוח רב, וכגודל הכוח גם גודל האחריות. יש לרסן אותו ולהשתמש בו במתינות ובתבונה.
• התפקידים הבאים שלי היו קצין הביטחון של המטה לביטחון לאומי ולאחר מכן קצין הביטחון של המרכז לניהול משברים (המנ"ל) – בונקר ראש הממשלה, כנראה אחד המתקנים המסווגים ביותר במדינה. מתקן זה מתוחזק כדי לאפשר ניהול משברים לאומיים בכל תרחיש ומתווה.
• בשלב מסוים, חוויתי מיצוי במסגרת משרד ראש הממשלה והחלטתי להתנסות במסגרות חדשות. ניגשתי למכרז ממשלתי לתפקיד סגן מנהל אגף הביטחון של משרד החקלאות, ולשמחתי זכיתי. התובנה הראשונה שלי במסגרת החדשה הייתה הבדל הרמות המהותי של האבטחה בין שני המשרדים.
• במהרה סימנתי את המטרה הראשית שלי: להרים את הסטנדרטים ברמת האבטחה של משרד החקלאות, גם במסגרת המגבלות האובייקטיביות שנאלצתי להתמודד איתן. כלומר, גם במקרה בו הרגולציה מסתפקת ברמה מסוימת, אקח אותה לסטנדרט הגבוה ביותר האפשרי. ההבנה הייתה שגם מאבטח בוגר קורס מתקדם ב' ניתן לקחת לרמה אחרת, למיצוי מקסימום הפוטנציאל.
• התפקיד במשרד החקלאות גילם מורכבות אחרת – משימות שונות אשר דרשו פיתוח תפיסות אבטחה שונות. ראשית, הייתה האבטחה של המתקנים (67, חלקם מבודדים שנפרסים למאות דונמים), בראשם מתקן 'הקריה החקלאית' באזור צומת בית דגן, בו נמצאת המעבדה הביולוגית השנייה בגודלה בארץ (מחזיקה את כל 70 הנגיפים הכי מסוכנים ברשימה של ארגון הבריאות העולמי). שנית, הייתה האבטחה של יחידת הפיקוח הארצית לה סמכויות אכיפה משטרתיות. שלישית, היה ליווי מאובטח בכל רחבי הארץ. צריך להבין, בהגדרה, היכן שיש כבש יש גם את משרד החקלאות. בשל גיוון הגיחות, האבטחה הייתה לפי מפתחות ורמות, הרמה הנמוכה ביותר הייתה דיווח בלבד, והגבוהה ביותר הייתה רכב ממוגן, מאבטחים חמושים וליווי צבאי. ניתוח יום-יומי והקצאת אבטחה בהתאם.
• אחרי שלוש שנים, התמודדתי שוב במרכז ממשלתי ונכנסתי לתפקידי הנוכחי – מנהל אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר במשרד לשוויון חברתי.
• המשרד לשוויון חברתי קטן מאוד ביחס למשרד החקלאות, אך מנגד נפתחו בפני תחומים חדשים ומרתקים, בהם קיבלתי הזדמנות לפרוץ את גבולות האחריות של מנהל האבטחה הקלאסי.
• אספקט נוסף בתפקיד זה היה שהמשרד גם היה חדש (קודם היה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה), והייתי הראשון שמונה לתפקיד הזה בו.
• במרוצת החודשים הראשונים, המסה המרכזית של התפקיד שלי התרכזה בתחומי החירום והסייבר, בהם הקמנו יחידה פנים משרדית.
• האגף התפתח בתחום החירום. גיבשנו אסטרטגיה לאומית לטיפול באזרחים ותיקים אשר יושמה בתקופת הקורונה ובאה לידי ביטוי בטיפול של כ-100,000 פניות מהם, החל מקניית מזון ותרופות אל הוצאת הכלב לטיול.
• תחת תחום החירום, ישנו מהלך לשינוי הטרמינולוגיה והרחבה של אחריות הגוף. היום, חירום הופך לניהול משברים. מונח שמכניס תחת אחריות הגורם המנהל גם היבטים ניהול שוטף מול המנכ"ל ומול הגופים האחרים.
• בתחום הסייבר, ראשית, מנהל הביטחון חייב להפנים שבימינו זהו האיום האקוטי ביותר אשר מסכן את הרציפות התפקודית של הארגון. ארגון יכול לספוג ולשרוד התקפה של מחבל חמוש בסכין, אבל האקר אשר משבית את תוכנות הניהול השוטף או גונב את מסד הדאטה יכול לגרום לקריסתו. שנית, מנהל הביטחון חייב להכיר, ברמה המתודולוגית, את הסיכונים, הדפ"אות וההגנות בתחום זה. כלומר, למרות שההבנה הטכנולוגית והטכנית של רוב מנהלי הביטחון בתחום הסייבר היא בסיסית, מספיקה ההבנה המתודולוגית כדי להנחות, להגביל, לבקר, לגייס וכד' לפי צורך. שלישית, מנהל הביטחון חייב להקדיש זמן לצורך למידה של התחום . כאמור, זהו האיום האקוטי ביותר היום, ולאור קצב התפתחות הטכנולוגיה הוא יהיה כזה גם מחר.
• בתפקידי הנוכחי, הכולל ביטחון, חירום, מידע וסייבר, אני מונחה 14 גופים מנחים שונים לפי חוק. מדובר בסיטואציה מאתגרת שמחייבת יכולת סנכרון ותמרון גבוהות ביניהם. יש לציין, במרבית המקרים (90%) ההנחיות מתקיימות זו לצד זו, אבל במקרים בהם ישנה סתירה אני נתקל בחסמים מכבידים ומיותרים. בסופו של דבר, אני השכפ"ץ של המנכ"ל והוא זה שמנתב אותי.
• לאור זאת, אני תומך בתפיסה הרווחת בשטח הרואה צורך בהקמה של רשות אבטחה ממלכתית. אני סבור שישנם ליקויים רבים וסכנה מרחפת, וחבל לחכות לאירוע מכונן שרק אחריו תהיה התפכחות. חובה לגבש תפיסת אבטחה לאומית ממנה ניתן יהיה לגזור תפיסות אבטחה משרדיות וארגוניות. חובה לייצר תבחינים מקצועיים מחייבים ואחידות בסטנדרטים.
• לתפיסתי, דמות מנהל הביטחון הוא אדם שיכול להכיל מורכבות. מחד, להיות דומיננטי ולהציב סטנדרטים גבוהים ובלתי מתפשרים. מאידך, להכיר בחשיבות ריסון הכוח. מחד, לשמור סודיות ומידור. מאידך, לגלות שקיפות. מחד, להציב את רמת האבטחה הגבוהה ביותר. מאידך, לאפשר לארגון להתנהל בלי מגבלות מכבידות בתחום זה ובכך לשרת את קיום השגרה בו. זו מורכבות שדורשת גמישות מחשבתית ותקשורת בינאישית. בנוסף, אחריות מרחיבה – לחפש את הנקודות בהן אני יכול ליזום ולשפר ברמתי, בסדר גודל, ובכך לקדם את התחום. במקרה שלי, תחום החירום במשרד.
• ההמלצה הטובה ביותר שיש לי לתת לדור החדש של מנהלי הביטחון היא ללמוד דרך הרגליים. ליזום קשר לשלושה מנהלי ביטחון בשלושה ארגונים שונים ולבקר אצלם למשך יום שלם. להבין את אופי הארגון, את המטרות שלו ואת מקום האבטחה בו.
• הייתה לי הזכות להיות בין החברים הרשומים הראשונים בגילדה. אני חושב שהמיזם הזה נכנס לחלל ריק ובזכות רוח חדשנית ושיתופית מצליח לייצר תוכן רב אשר מקדם הן את החברים בקהילה והן את התחום. מיזם מבורך.

תודות

הגילדה מבקשת להודות לחבר רז פרץ, רכז מגזין באתר הגילדה, אשר יזם והוביל את השיחה בפינה זו.

גילדאים תחת זרקור

• גילדאי תחת זרקור – אבי ביטון
• גילדאי תחת זרקור – ישראל אוחנונה
• גילדאית תחת זרקור – מאיה כהן

רוצים לארח את הגילדה לשיחה פתוחה? צרו קשר